שלג ישראלי - מערכון

איזה סופה יואו

חבל על הזמן

הרבה זמן לא הייתה כזאתי סופה

שמנו ת'ילדים באוטו ונסענו לרמת הגולן.

עדיף רמת הגולן, למה החרמון גם יקר וגם מלא ישראלים.

הכל לבן וירוק,

פשש..

ממש אירופה.

אנחנו מגיעים לכניסה לרמת הגולן,

ומה?

פקק.

פקק בכניסה לרמת הגולן.

פקק בכניסה לרמת הגולן

מה?

אני עומד בפקקים?

אני?

אז איך שאני עוקף שני דרוזים באוטו

בא אלי דרוזי אחר,

אומר לי שאני חוסם את היציאה מרמת הגולן,

אני חוסם?

אני?

למה?

אני עשיתי פקק?

ואז הדרוזי אומר לי שהוא לא דרוזי, הוא בכלל שוטר.

ס' אוחתו ערס.

אני מנסה לנסוע אחורה אבל מה?

כולם החליטו לעקוף.

נהיה דו נתיבי על נתיב אחד בכניסה לרמת הגולן,

אף אחד לא יכול לנסוע.

כס' אוחתו הדלק.

השארתי את הילדים והחימום באוטו ויצאתי החוצה לבדוק למה פקק.

ולמה פקק?

כי איזה שוטר החליט שאי אפשר לעלות בגלל השלג.

השלג זאתי הסיבה בכלל שאתה רוצה לעלות לרמת הגולן,

למה, מה יש לעשות שם אם אין שלג?

לקטוף תותים?

כס' אוחתו

מי זה השוטר הזה בכלל?

הוא יגיד לי לא לעלות לראות שלג?

כמו באירופה

למה, השלג של אבא שלו?

מדינת משטרה נהיינו.

אי אפשר לעלות כי הכבישים חסומים, אעלק.

למה אני לא יודע לנסוע בשלג?

למה לא הייתי בלבנון?

בשלג,

בבוץ,

איפה שאתה לא רוצה נסעתי.

לא עם אוטו,

עם טנק.

אז מה?

בשביל זה יש לי ארבע על ארבע,

עוד מהתקופה של הטנקים.

למה, מישהו יגיד לי איפה לינסוע?

למה אני רגיל לנסוע בכל מקום.

נהיה פקק בכל הכניסה לרמת הגולן, אז השוטר פתח את המחסום כדי שנוכל להסתובב.

להסתובב אעלק.

כל השיירה נסעה למעלה.

למה מי זה השוטר הזה?

כס' אוחתו

הכל לבן ושלג,

תקועים בשלג

וכל העצים מכוסים בשלג,

וכל הכביש מכוסה בשלג.

ממש רומנטי.

ומה?

לא נעצור כדי שהילדים ירגישו קצת שלג?

איך שהילדים יוצאים, צפירה מאחורה.

השני דרוזים ממקודם צופרים לי.

לי!

מה כואב להם?

שהילדים משחקים קצת בשלג?

למה?

שלג של אבא שלהם?

ואז ההוא הדרוזי אומר לי,

"זה מסוכן לעצור, כי נתקעים"

הוא אומר לי שמסוכן לעצור כי נתקעים?

למה לא הייתי באימון חורף ברמת הגולן?

אני לא יודע שנתקעים?

שתי דקות הילדים ישחקו בשלג ואז ניסע.

מה כואב לו?

מה הוא דואג?

טרקטור של דרוזים

שלא נעצור אצל הדודות שלו עם הפיתה הדרוזית?

נעצור גם שם.

כל השיירה יצאו מהאוטו התחילו לשחק בשלג.

ואז התחיל גם לרדת עלינו שלג.

פשש..

ממש אירופה.

נהיה ממש קר,

כמו אירופה.

נכנסנו לאוטו,

וואלה האוטו מפרפר במקום.

בכל זאת שלושים סנטים של שלג, וסך הכל ג'יפ לא טנק.

הדרוזים הנחמדים ניסו לדחוף אותי, וכלום.

אחד מהם אמר, כנסו לאוטו תפעילו חימום ותחכו לחילוץ.

מה חילוץ?

כס' אוחתו

השוטר המטומטם מלמטה.

אם הכבישים חסומים אז למה נותנים לעלות בכלל?

מפלסת מחלצת

מה?

לא ידע שניתקע?

והדרוזי מה?

לא יכול לקפוץ שנייה לכפר, להביא איזה טרקטור של דוד שלו ולפתוח ת'כביש?

בשביל מה הוא דרוזי?

ואם לא טרקטור,

אז לפחות איזו פיתה עם זעתר,

הילדים מתחילים להיות רעבים.

שעה וחצי עד שהגיעה מפלסת.

שעה וחצי!

כל רמת הגולן זה מטר וחצי,

למה שעה וחצי?

מה?

כי זה כביש של דרוזים?

מה?

דרוזים הם לא בני אדם?

איזו אפליה.

השנאה במדינה הזאתי .

מה?

נידאל, שלג ובלי ישראלים - מראה נדיר

כי השלג שלהם לא עולה מאה עשרים שקל כניסה?

לבן-אדם?

שעה וחצי של חימום שחט לי את כל המיכל של הארבע על ארבע.

עצרנו בכפר לתדלק,

כס' אוחתו המדינה הזאתי

שמונה שקל לליטר.

כס' אוחתו הדרוזים האלה.

20 שקל לפיתה עם לבנה.

כפול שלושה ילדים

פלוס אישה

פלוס כנאפה

כס' אוחתו

שלוש דוחות ממצלמות מהירות בדרך חזרה,

ומצלמת רמזור אחת.

כס' אוחתו

מדינת משטרה.

ביקור בסטודיו של עדי סנד על גג, אי שם בתל-אביב

בעקבות פרויקט המנהרה, קפצתי לתל אביב לעשות שופינג של צבעים וביקור בסטודיו של עדי סנד.
הגג שלו מרתק, ומלא באמנות מכל הסוגים. הסתובבתי על הגג, קיפלתי פקקים, וטיאטתי שאריות סיד מזיפות טרי. היה מעניין.
הרבה שאלות על איך אומנות ומה אומנות. מה זה מרחב ציבורי בעצם, ולמי הוא ששייך.
חוץ מהביקור אצל עדי, הסתובבתי קצת בתל אביב, השארתי את כדורי האצבעות שלי בריבר סטודיו - חדר חזרות באזור המסגר, וביקרתי באגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. הרגשתי קצת כמו אליס בארץ הפלאות באולם הענק למטה, שהיה חשוך מדי והכיל יצירות אפוקליפטיות של אנסלם קיפר. מלבדו יש תערוכה מעניינת "Roundabout : פנים אל פנים" בחלק הישן והידידותי של המוזיאון. ואני ברלינאי בביתן הלנה רובינשטיין.

על הגג של עדי

עבודה של עדי בשינקין

מסכות של עדי סנד

גם אני רוצה גג!

חומרים

על הגג של עדי

הכדור שלי ב"ריבר סטודיו"

רגע לא ברור שהיה לי עם בחור

רגע לא ברור שהיה לי עם בחור
אקריליק על בד
120*80
2012

"Unclear moment that I had with a guy"
Acrylic on canvas
120*80
2012

Other Paintings.

My Studio @ Facebook.

פרוייקט המנהרה ומילון סמלי לאמנות עירונית + מחאה

בשבוע האחרון השתתפתי ב"פרוייקט המנהרה" של המכון לאומנויות בתל-חי. מטרת הפרוייקט הייתה החייאה של מנהרת הבטון שמחברת בין שני הקמפוסים של תל-חי, המזרחי והמערבי. מרכז הפרויקט היתה סדנא של אמן הרחוב עדי סנד.

הפרויקט, הסדנא ועדי פתחו בפני מרחב חדש של יצירה, ואני חייב לציין שזה עשה לי טוב.

עדי סנד בסדנא במכון לאומנויות תל-חי

בגלל שיש סיכוי שתשמעו ממני בקרוב הרבה על אמנות רחוב, הנה כמה מונחים שלמדתי וקצת על חוויות מהמנהרה.

אמנות רחוב (Street Art) או אמנות אורבנית (Urban Art) הינם שם כללי למגוון טכניקות. הטכניקה הנפוצה היא ציור על קיר באמצעות ספריי והיא ידועה בשם כללי גראפיטי. מכיוון שאמנות רחוב מטבעה פתוחה לכל ואינה ממוסדת אפשר לקרוא למה שרוצים איך שרוצים, ולכן גם הגראפיטי הפך לשם גנרי כללי. אז עד שהאקדמיה ללשון עברית תעשה סדר במושגים הכל תופס.

סטנסילים שלי

באפים עם פ' רפויה הם כינוי למחיקות של הרשויות, כן הכתמים הלבנים שחורים או אפורים שמכסים משהו שהפריע למישהו. עוד לא ראיתי רשות שצובעת בורוד או תכלת משהו שעצבן אותה. אבל לך תדע..

 

תאוריית החלונות השבורים - (מתוך וויקיפדיה) במקום מוזנח תשתלט העליבות במהרה ותתפתח לפשיעה והתנגדות לחוק, כמו בקרן רחוב שהרמזור בה אינו פועל או במשרד ממשלתי שמאן דהו ניפץ שם זגוגית של חלון ואף אחד לא הגיע לתקנו‏. לפי התאוריה, כעבור פרק זמן, תיעקר הדלת בחנות הריקה הסמוכה ותהפוך למאורת סמים. ואז יחל גל פריצות באזור על ידי נרקומנים. משלא תגלה המשטרה התנגדות בשל אפיסת כוחות תחל אלימות מקומית להשתולל ועקומת שיעור הרצח תעלה פלאים ואז בשל חלון שבור יהפוך אזור שליו למקום שאוכלוסייה שוחרת שלום מהגרת ממנו ובמקומה נוהרים אליה עוד ועוד כנופיות רחוב.

המנהרה לפני

 

מרחב ציבורי - מה ההבדל בעצם בין ואנדליזם לאמנות רחוב? למי שייך המרחב הציבורי? האם כתיבה על שטרות של בנק ישראל בניגוד לחוק הם מרד? (גם סתם מספר טלפון שכתבתם על שטר כי לא היה לכם דף)

יכול להיות שהמחאה החברתית צריכה לצאת מהפייסבוק לרחוב בצורות אחרות ? מה אתה אומר סטנלי פישר?

לא נהיה כצאן לטבח בידי פאתולוגים צמאי רווח 

גרפיטי של חרדים משנת 1971 על שטר של עשר ל"י

מתוך וויקיפדיה - צולם על ידי : Etan J. Tal

האם קיר של בניין ציבור הוא מרחב ציבורי?
האם לוח מודעות הוא מרחב ציבורי?
האם ציבור הוא מרחב ציבורי?
ולמי שייכים השמיים?

ארט ברוט (ההסבר באתר מוזיאון הטייט בלונדון) מגיעה מהברוטאלי, הגס, האלים. את המושג תבע ז'אן דובופה אמן צרפתי שאימץ את הקו הפשוט והאותנטי על פני גישות הציור המסורתיות (מאוסף מוזיאון ישראל). ברוט ארט בגוגל אם תתעלמו מתמונות הלהקה בעלת אותו השם. אבל למרות שהברוט ארט מגיע מחוץ ללימודי האמנות המסורתיים, עם השנים הוא אומץ פנימה והפך לזרם באמנות. אם למישהו יש ארט ברוט חדש שְיָקוּם!

בגדול

מבין כל המציירים על קירות היו כאלה שעשו דברים בקטן, היו כאלה שעשו דברים בגדול, היו שהשתלטו על כמה שיותר שטח, והיו שהצטמצמו לקו קצר בודד. אני חושב שיצא מעניין, שווה לעשות סיבוב ברגוע בלי למהר, ואפילו כמה פעמים, נראה לי שתגלו כל פעם משהו חדש. 

איש ברוח - במנהרה

כדור אצבעות שלי

איש ברוח - במנהרה

 

אבל בכלל הפרויקט הזה היה סקווט, סקווט זה שאתה מקבל אישור לאמנות רחוב שלך מהמוסדות הבירוקרטיים ובעצם כל מהשאתה עושה הוא בתוך מסגרת חוקית, מה שהופך את הכל למשהו אחר לגמרי.

קונה עגבנייה בשקל או איך להיות מיליונר - מערכון

אני עוד משהייתי קטן, ידעתי שאני הולך להיות מיליונר.

אבל מה?

לא הצליח עדיין.

אז אמרתי לעצמי, בשביל להיות מליונר צריך ללכת לשמוע את זה מפי החמור עצמו, כמו שאומרים.

אז הלכתי לחמור,

נו,

הטייקון המליאן הזה,

זה שעשה הכל בעשר אצבעות.

והוא בא מהעם,

והוא יודע מה זה עוני.

אליו הלכתי,

ושאלתי אותו

אותו ממש,

איך נהיים מיליונר?

המאבטחים שלו ישר באו לתת לי מכות

למה, כי הוא טייקון,

ואי אפשר לשאול טייקון שאלות.

אבל הוא עצר אותם,

חייך אלי, ואמר:

"אני אספר לך איך"

"קניתי בשוק עגבנייה בשקל"

"ולמחרת באתי לשוק ומכרתי אותה בשתי שקל"

"ואז קניתי שתי עגבניות בשתי שקל"

"ולמחרת באתי לשוק ומכרתי אותם בארבע שקל, וגם איתם קניתי עגבניות"

"אתה מבין, זה לקח הרבה זמן"

"אבל בסוף נהייתי מיליונר"

ואז הוא הוציא שקל הכיס ואמר

"לך, קנה עגבנייה"

ושתדעו, שהטעויות של השתי שקל זה ציטוט שלו, כי הוא בא מהעם. אני יודע עברית, אבל מה, הוא הטייקון

אז אמרתי לעצמי,

ככה נהיים מיליונרים?

יאללה

הלכתי לקנות עגבנייה.

ואז למחרת הלכתי לשוק וניסיתי למכור את העגבנייה.

אף אחד לא רוצה עגבנייה אחת,

חשבו אני משוגע.

ואז בא מישהו וקנה ממני את העגבנייה, סתם כי הוא ריחם עלי.

אז קניתי שתי עגבניות.
והלכתי לשוק.

מפה לשם הגעתי לארגז.

..של עגבניות!

אבל אז בא הפקח של השוק ורצה לתת לי דו"ח, למה אין לי דוכן

אז שכרתי דוכן

הייתי קונה עגבנייה בשקל,

מוכר בשתיים,

נותן עשרים אגורות מזה לפקח

עוד עשרים אגורות מיסים לעירייה

עוד ארבעים אגורות למס הכנסה,

והייתי נשאר עם עשרים אגורות בכיס

על ארגז עגבניות היה מספיק לי בקושי לבירה בדרך חזרה מהשוק, וחצי מנה פלאפל ביום טוב.

אז הלכתי שוב לטייקון המליאן הזה.

זה שעשה הכל בעשר אצבעות,

ושהוא בא מהעם.

ויודע מה זה עוני.

אמרתי לו, מה עבדת עלי?

קניתי עגבנייה,

אבל אז בא מס הכנסה ומע"מ וארנונה ואישורים ופקח..

וואלה לא נשאר לי כלום.

אמר לי הטייקון

"כמה אתה מוכר"

אמרתי ארגז

אמר

"מה ארגז? ארגז זה כלום. תמנף"

אמרתי

"שו הַאדַה תמנף?"

אמר

"נגיד אתה הולך לבנק ויש לך ארגז עגבניות, אתה משאיר את הארגז עגבניות פיקדון ומקבל כסף לקנות עשר ארגזים על חשבון הארגז שלך"

אמרתי בחזרה

"למה הבנק ייקח לי את הארגז עגבניות? מה הוא יעשה עם ארגז עגבניות?"

אמר

הוא לא באמת ייקח אותו, הוא רק ירשום שיש לך ארגז עגבניות למקרה ולא תחזיר לו את הכסף, כדי שהוא יוכל לעקל לך את הארגז"

אמרתי

"וואלה"

אמר

"וואלה"

ושוב זרק לי שקל

הלכתי לבנק

זרקו אותי מכל המדרגות.

אמרתי להם שהטייקון הזה, נו, זה שעשה הכל בעשר אצבעות, ובא מהעם, ויודע מה זה עוני, שלח אותי.

אמרו

"תביא משהו ששווה כסף, כמו בית או אוטו, או חתימה מהטייקון אם אתה רוצה כסף"

אמרתי

"אין לי חתימה מהטייקון, רק שקל"

והלכתי הביתה.

חזרתי למחרת עם החוזה של הבית

אמרו

"אין בעיה קח כסף כמו שווה הבית"

לקחתי.

קניתי משאית של עגבניות.

מכרתי מלא עגבניות ביום הראשון

וקצת פחות עגבניות ביום השני

ביום השלישי אף אחד לא רצה עגבניות כי כולם קנו כבר ביומיים קודם

העגבניות התחילו להתבשל

מכרתי חלק למטבוחה

השאר התבשלו לגמרי

באו הפקחים מהעירייה לקחו הדוכן, נתנו דו"ח.

באו הפקחים ממשרד הרישוי לקחו המשאית, נתנו דו"ח.

באו פקחים ממשרד החקלאות שרפו העגבניות

למה ירקות רקובים מביאים מחלות

ואז נתנו דו"ח.

בא הבנק לקח הבית.

הלכתי לטייקון

אמרתי לו היה לי בית והיה לי שקל

קניתי עגבניות מכרתי

עכשיו אין בית ואין שקל

אמר

"למה קנית עגבניות?"

אמרתי

"אתה אמרת"

אמר

"זו הייתה מטאפורה"

וזרק לי עוד שקל.

דחפתי לו ת'שקל למקום שבוא לא זורחת השמש, כדי שיראה מאיפה משתין הדג,

זאת מטאפורה.

ס' אמק.

ניצן - רוק סטאר

ציירתי את האחיינית שלי כרוקיסטית :)

על הפרדת רשויות רגשית, מרד נעורים ונפילה בין הדורות.

אני לא יודע איך להתחיל את זה, אז יכול להיות שהחלק הראשון יהיה מבולבל, אבל אחר כך הוא ייזרום, תסמכו עלי, יהיה בסדר.

זה התחיל באדיפוס,

אבל אדיפוס לא ידע את זה.

רק כמה אלפי שנים אחרי,

פרויד גילה לו את זה.

את זה שהוא היה מלך יווני שהרג את אביו כדי לשכב עם אמו.

אדיפוס היה מופתע.

ברור,

זה לא פשוט שאבי הפסיכואנליזה מנתח אותך ככה.

ועוד בפרהסיה.

יש חוק נגד זה,

היום.

היום, יש חוק נגד זה, פעם לא היה.

וספרים הוא כתב על זה.

ואיזה עובי של ספרים,

שלא נדע.

אז, נו..

איפה היינו..

מה שהתחיל באדיפוס.

כן,

המרד נעורים.

המרד נעורים שהתחיל אצל אדיפוס.

הרצון לקום ולהגיד לאבא'שך, מה אתה חושב עליו.

ושלא תבינו אותי לא נכון,

ככה זה בטבע.

כל החיות זה ככה.

וגם אצל הצומח.

נגיד, עץ צומח,

נופל לו זרע ליד,

צומח עץ חדש,

יותר גדול, והופּ,

לעץ הזקן אין שמש לעשות עלים,

ואז הוא מת.

ככה זה.

גם בטבע.

ומה עם המרד נעורים הזה, אתם בטח שואלים?

אז ככה,

כולם צריכים כזה.

ואם אין להם, משהו לא בסדר.

ולא רק אצלם,

משהו לא בסדר בשיטה.

ואם משהו לא בסדר בשיטה.

אנחנו אוכלים חרא.

ככה זה.

גם בטבע.

אז מה הבעיה ?

הדור הזה שהקים את המדינה,

נו..

דור תש"ח.

מאיפה הוא בא ?

אני אגיד לכם.

מאירופה.

מאירופה הוא בא.

ואיפה ההורים שלו ?

ההורים שלו נשארו באירופה.

והדור הזה שההורים שלו נשארו באירופה,

חיכה להם פה כדי למרוד בהם,

וכלום,

הם לא באו.

והדור הזה במקום למרוד בהורים שלו,

ולהרוויח את החופש שלו,

ולהשתחרר!

חיפש דמות אב.

כי כל אחד מחפש את מה שאין לו.

ואם אתה מאריך שיער או צובע אותו בסגול חציל, רק כדי לעצבן את האבא'שך

ואתה יושב בנגב

ליד מגדל

עם חומה

ושום אבא לא מגיע לצעוק עליך 'למה יש לך רסטות בצבע סגול חציל', כי הוא נספה באושוויץ.

אז אתה לא יכול מרוד!

ואתה לא יכול להרוויח את החופש שלך!

ואתה לא יכול להשתחרר!

ואחר כך אתה גם מבוגר מדי

וגם כולם בקיבוץ קוראים לך מוּסַקַה.

ס'אחתק.

והילדים שלך מה?

גדלים,

ומגיעים לגיל שגם הם צריכים למרוד, כדי להשתחרר ולהיות חופשיים.

ואתה כולך מאושר,

ומחכה לזה.

כי אתה יודע עמוק בלב שגם אתה רצית להשתחרר, ולא להיות כלוא בתוך דור שני.

אבל אתה יודע שעכשיו

הילדים שלך ישתחררו מהאבא המוּסַקַה שלהם

ויהיו חופשיים.

אבל רק!

אחרי המלחמה.

כי בגלל שבאנו מאירופה

ללבנט

כל הלבנט רוצה להחזיר אותנו לאירופה.

ועכשיו גם הילדים שלך לא יכולים למרוד.

ולהיות חופשיים,

ולהשתחרר,

כי הם מגויסים לצבא,

ומשורה ישחרר רק המוות.

ואתה אומר לעצמך,

טוב, נו..

יש מלחמות,

רוצים להשמיד אותנו,

נחכה קצת עם המרידות.

אבל כמו כל דבר בצבא,

גם מלחמות

באות בשלשות.

אה,

ואז גם הם כבר בוגרים מדי,

ואין להם מספיק שיער לרסטות,

והסגול חציל כבר לא באופנה.

ואתה מחכה לנכדים,

שיימרדו באבא ויבואו לסבא.

אבל הם בטלויזיה.

ובאינטרנט,

ובאייפון.

ואין להם זמן לסבא,

ואף פעם אין להם זמן.

אין להם זמן למרוד,

אין להם זמן להשתחרר,

ואין להם זמן להיות חופשיים.

ופתאום מה?

החשמל עלה

הדלק עלה

הבשר עלה

הלחם עלה

החלב עלה

התחליפי חלב (למי שלא אוכל חלב ומוצריו) עלו

התחבורה הציבורית עלתה

הארנונה עלתה

המיים עלו

הגז עלה

ואין כסף לאינטרנט,

ואין כסף לטלויזיה,

ואין כסף לאייפד.

ואז הנכדים נזכרים לבוא לסבא ולהתבכיין,

סבא תן לי כסף,

כי לאבא שלהם נגמר,

וגם האבא שלהם בא להתבכיין,

סבא תן לי כסף.

ואני שלא מרדתי, ולא השתחררתי, ולא יצאתי לחופשי.

ובניי שלא מרדו, ולא השתחררו, ולא יצאו אל החופשי.

ונכדיי שלא מרדו, ולא השתחררו,ולא יצאו אל החופשי.

כולנו צריכים עכשיו ללמוד למרוד

וללמוד להשתחרר

ולצאת לחופשי.

אז אחד מחפש תשובה בספרים של פרויד,

ואחד מחפש מדריך מצולם ביוטיוב.

וסבא?

סבא הכין מוסקה.

צמחוני,

בטח, צמחוני.

למי יש כסף לבשר.