תוויות

‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שירה. הצג את כל הרשומות

מוכלות העורף

מוכלות העורף

הוא הכיל
היא הכילה
הם יכילו
הן תכילנה
אתם תכילו
ואתן תכלנה
וחיזבאללה מה?
והאיראנים מה?
וג'אבת אל נוסרא מה?
ודאעש מה?
ושרה מה?

בקבר השחור של נאצר

כתבתי פה לא מזמן על כל הפעמים שקראו לי נאצי בצבא. עד שקראו לי ככה, חשבתי שזה הדבר הכי נוראי שיכלו אנשים לקרוא לי, אבל אחרי כל מחסום מחשבתי עומד מחסום מחשבתי אחר.
פעם, כשהייתי קטן, בתקופה שהיית אומר "נאצר" למישהו, והוא היה יודע שזה נשיא מצריים ושהוא צורר גדול כמו המן או היטלר לפחות, קיללנו אנשים אחרת.
כשהייתי אי שם בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, מטומטם היה הדבר הכי נורא שידעתי להגיד. ואם ילד אחד, סתם ילד, היה בא ואומר לי שאני אקבר בקבר השחור של נאצר, הייתי חוזר הביתה בוכה.
אחרי זה הקללות הפכו קצת יותר גראפיות, אבל אני לא חושב שהבנתי אותן. היה את ה"תקפוץ לי". איזה ילד בכיתה ב' או ג' או ז' הבין שהכוונה היא לקפיצות מונוטוניות על איבר מין גברי נוקשה ? אבל כולם היו משתמשים בזה.
אחרי זה בא "חפש מי ינענע אותך", שזה כמו התיאור הגראפי ממקודם רק בעמידה.
אחרי הנענועים הגיעו התיאורים היותר ישירים הכוללים את השורשים מ.צ.ץ וְ- ז.י.ן על נגזרותיהן.
ואחרי אלה הגיעה השירה העברית המודרנית הכוללת את אותם שורשים:

לך,
לך, תמצא
לך, תמצא, מי שיזיין
את האימ-אימ-אימא
שלך
לך,
לך, יא מוצץ

אחרי השירה העברית שעירבה הורים למכביר, הגיעו הערבים.
בהתחלה הערבים זיינו את אמא שלך.
אחר כך הערבים זיינו את אחותך.
אחר כך הערבים זיינו את אבא שלך.
ואז הערבים זיינו אותך,
בתחת.

ואז הגיע השירה העברית הניאו-מודרנית של הדו-קיום

לך,
לך, יא סמולני
לך, יא סמולני מזדיין בתחת עם ערבים
לך, יא סמולני
לך,
לך. כס' ראבאק.

ולמה אני מתעסק עם שירה עברית? ודווקא היום?
כי היום התחילה מלחמת האזרחים שלנו, לא הייתה לנו כזו מאז חורבן בית שני. הסזון היה ממש בדיחה לעומת מלחמת אחים אמיתית. ובכלל כשמתחילים להכניס ערבים לקללות זה אומר שאנחנו בקצה. אז זה התחיל היום עם פואד שאמר שהיה צריך לירות בפורעים כמו שיורים בערבים פורעים, ושר הבטחון ברק קרא לכולם טרוריסטים ומצד שני ביבי אמר שצריך לגדוע כל רוע כאשר הוא מתחיל ואיזה אילן שילוח אחד קרא לביבי ולליברמן "האחים המוסלמים" וזה אומר שכולם יתחילו עכשיו להזדיין בתחת עם ערבים מימין ומשמאל ומקדימה ומאחורה.
 
ואני?
הלוואי עלי ללכת עכשיו להיקבר בקבר השחור של נאצר, עדיף על כל השירה העברית המודרנית שהולכת לפרוץ כל רגע.

ריצת הפוגות

איזה כיף זה לרוץ.

איזה כיף זה לרוץ בשמש.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף ואתה מסתובב לרוץ חזרה.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג.

איזה כיף זה לרוץ בשמש ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג, ועכשיו זה אתה מול הטבע.

איזה כיף זה לרוץ בשמש, ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף, ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג, ועכשיו זה אתה מול הטבע, ואתה מתחיל לרוץ מהר יותר ויותר.

איזה כיף זה לרוץ בשמש, ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף, ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג, ועכשיו זה אתה מול הטבע, ואתה מתחיל לרוץ מהר יותר ויותר, ועכשיו זה אתה מול הענן.

איזה כיף זה לרוץ בשמש, ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף, ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג, ועכשיו זה אתה מול הטבע, ואתה מתחיל לרוץ מהר יותר ויותר, ועכשיו זה אתה מול הענן, והענן לא מוותר.

איזה כיף זה לרוץ בשמש, ביום של סופה כשיש הפוגה והשמש מחממת אותך והחרמון ברקע, גדול ולבן, ואתה מגיע עד לירדן והירדן שוטף וקוצף, ואתה מסתובב לרוץ חזרה ואיך שאתה מסתובב אתה מבחין שההפוגה עומדת לפוג, ועכשיו זה אתה מול הטבע, ואתה מתחיל לרוץ מהר יותר ויותר, ועכשיו זה אתה מול הענן, והענן לא מוותר ובשלוש מאות המטרים האחרונים הוא מנצח. ולא רק שהוא מנצח, הוא עושה את זה עם גשם וברד ורוח.

וכל מה שאתה יכול לחשוב עליו הוא על טייסת הפוגות שתבוא ותפציץ אותך ותגאל אותך מהקור המקפיא הזה.

ואתה רטוב וקפוא והריאות שלך בקושי מצליחות להתנפח בתוך החולצה הקפואה.

ואתה נכנס לאוטו.

ואז השמש יוצאת.

ואתה מנחם את עצמך שריצה בשמש זה לחלשים.

כאילו שזה עוזר.