את ערב הבחירות לרשויות המקומיות ביליתי בקפה חברותא בכיכר צה"ל בקרית-שמונה, ממש ליד המטה של בנצי ורשימת 'כן'. בערבי שלישי יש בחברותא ג'אם סשן פתוח, וכשהג'אם התחיל, כיסאות כתר פלסטיק לבנים החלו להסתדר מול המטה של בנצי.
 |
| כיסאות פלסטיק מסתדרים מול המטה של בנצי |
עם סגירת הקלפיות החלו אנשים למלא את הכיכר, ובחברותא החלו בבחירות מקומיות של רשימת השירים של הג'אם.
 |
| בחירות מקומיות של שירים |
 |
| כיוון אחרון של רשויות הגיטרה |
 |
| הכיכר מתמלאת בעיקר במכוניות, אמור מעתה כה"ל - כיכר החנייה לישראל' |
בין כל ההמולה הופיעה פתאו חוליה. יענו - 'מפלגת העבודה - חוליה', או 'היי זאת שלי - חוליה'. דיי הופתעתי, האמת. אבל חוליה זאת חוליה, מה שאומר שיהיה מעניין.
 |
| חוליה בהופעת אורחת, ומיסטר ברנז מפגין מאחור |
הג'אם התחיל להתחמם והכיכר געשה ורעשה, ואז הגיעו אפילו מסך ומקרן. מסיבת יוטיוב מישהו?
הפרלמנט העירוני החל בעבודת ספקולציות, לתיקון התשתיות הרעועות של העיר.
 |
| פרלמנט התושבים בפעולה נקודתית |
 |
| מוזיקה אחרי הכל |
 |
| שיתוף פעולה פורה בין פוליטיקה למוזיקה - לפני ספירת קולות הימאים |
 |
| חוליה מפקחת על הקמת המקרן |
 |
| תוצאות ראשונות |
כאן אני חייב להוסיף, החברה שאחראים על האיסוף ישבו בתוך המשרד ועבדו על שני מחשבים, אחד עם תוצאות אמת ואחד, מה רואים החברה בחוץ על המסך. כל התוצאות הראשונות שנרשמו לצופים בחוץ היו לטובת בנצי. מהתקדמות העניינים, האור בעיני הפעילים, והשמחה בעיניים, הניצחון היה כבר בכיס.
 |
| אנשים המומים מהתוצאות הראשונות |
כל עוד בנצי הוביל, שרתה האהבה והאחדות בכיכר, פעילים נכנסו לחברותא לקנות בירה, הצטרפו לשירה, וחייכו לכל עבר, כשהתיקו הגיע, התחילו לצעוק על המג'אמג'מים להנמיך או לכבות. ומה הם בכלל שרים? ולמה הם מפריעים להם לראות את התוצאות ולעשן. כל הצועקים קיבלו הסבר שהג'אם קורה שם כל יום שלישי ושבעצם הפעילים הם אלה שמפריעים להתנהלות הכללית של הכיכר. אבל זה לא ממש עזר.
 |
| מהפך! |
אחרי המהפך, הסבלנות של הפעילים לא יכלה להם עוד, והם הזמינו משטרה. היה קצת מוזר כשהמשטרה הגיעה, כי קודם כל הם רצו לסגור את כנס הפעילים בגלל הרעש, ואז הפעילים של בנצי שלחו אותם לקפה חברותא בטענה שהג'אם הוא מקור הרעש. אז הפעילים מהקפה שלחו אותם חזרה למטה של בנצי. השוטרים הבינו שהכל שטויות והלכו. המוזיקה המשיכה וגם הצעקות כנגדה.
 |
| התרגשות קלה בקרב הפעילים, כנראה בגלל השירה העזה של הג'אם |
 |
| אנחנו לא! אנחנו לא! נפסיק לשיר! |
 |
| המתח בשיאו |
שמועות החלו לפוץ לכל עבר שבנצי הפסיד, אנשים עזבו את המסך הגדול ועברו למסך הקטן של הטלפון החכם שלהם, שמועות פצו ועלו מנפצות חלומות מעוננים. החיוכים נעלמו, ורק המסך עמד לו דומם מחוסר עדכנותו.
 |
| הג'אם בהפסקה |
הג'אם יצא להפסקה לאורן של השמועות, ולאורם של פנסי הרחוב הכתומים של כיכר צה"ל. למרות השמועות שהפכו מבוססות אחרי שהוצלבו עם אינספור מקורות שונים.
 |
| הגב של הפעילים |
 |
| עוכרי ישראל שמחים בזמן שבנצי מפסיד |
 |
| המטה של בנצי, רגע לפני ההכרזה. |
ואז הגיע בחור וצעק על הפעילים שבצי הפסיד ושהסיבוב השני הוא בין יורם למלכה, ושיילכו כבר הבייתה. חימי יצא מהמטה והודה שבנצי הפסיד. ואז בנצי הגיע. הפעילים התקבצו סביבו. ואז הוא התחיל בתודות וחייך ואמר שהכל בסדר, וכאלה דברים של פוליטיקאים מפסידים. אני התחלתי להתרחק לכיוון הג'אם. מישהו צעק 'עכשיו כולם מצטרפים ליורם ומפילים את ניסים מלכה!' אבל אף אחד לא ענה לו, גם לא בנצי.
התחילו לקפל את כיסאות הפלסטיק, הג'אם המשיך לנגן, כמו כל יום שלישי.
 |
| פעילים ממתינים, אולי המסך ייתעורר לחיים חדשים |
בדרך הבייתה עברתי ליד המטה של בוזגלו ושלושה אנשים רכנו מעל חלון אחורי של מכונית, נאבקים במדבקת חלון ענקית ובלתי קליפה.
ככה זה.
