תוויות

תשע מטרות כתף צבעוניות, למסיבה

תשע מטרות כתף צבעוניות הולכות למסיבת רחוב בקרית שמונה.
וידאו: חמוטל
במסגרת מסיבת רחוב של שישי - קפה חברותא, קרית שמונה.



מטרות נפרדות

מטרות נפרדות

איחוד מטרות

המטרות בסטודיו


מתחת לבית שלי

9 מטרות חוצות את הכביש ליד קניון 8 ואגד

9 מטרות מבקרות אצל 'מנשה'

וגם ליד בזק

9 מטרות יורדות במדרגות

9 מטרות מגיעות לכיכר

בכיכר מול קפה חברותא

פוסט בחירות מצולם - סיבוב שני

סיבוב שני של הבחירות בקרית שמונה, התחלתי בקפה חברותא עם בירה ושיחה עם דוד בכר, צייר הקירות וצייר בכלל מקרית שמונה. שיחה מעניינת על עבר ופעם ואז ועכשיו.
דודו בכר וחבר
במטה של בנצי עמלו עוד מספר פעילים בשיחות עם מצביעים לא פוטנציאליים. הכיכר השתוממה לה לעומת הסיבוב הראשון, ובחרותא החלו ההכנות לג'אם של שלישי.
מספקלצים ספקולציות
כיכר העיר ריקה

הקלפיות נסגרו, נפרדתי לשלום, עוד קצת זכרונות עם היושבים בקפה, והלאה למטה שוקק החיים של יורם מלול ו'בוחרים להצליח'
קפה רגוע בחברותא
יורם מלול לפני הספירה
הספירה התחילה בקלפיות והמטה התמלא באנשים. באוויר הייתה תחושה של הצלחה, שינוי ותקוה. לפני הספירה זו תקופה הרבה יותר רגועה מאחרי הספירה, הסטורית אני מתכוון.
הספירה מתחילה
הכל פתוח
הקרב היה צמוד, אז ניצלתי את המצב לצלם קצת חברים ותקשורת.






אפילו גלי צה"ל התאמצו
הפרחים לצה"ל
הפער לטובת הרב נ. מלכה נשמר, אבל הפעילים סרבו לקבל את המצב והמשיכו לבהות במסך, יש משהו מהפנט במסכים, הם מחליפים את המדורות של פעם.

זהו נגמר, נאום סיום. החבר'ה מהליכוד התחילו לנסוע על הכביש הראשי ולצפור. ככה זה.
אחר כך הבלון פורח של הרב נ. מלכה שהיה אמור לקחת אותו לחגיגות התרסק בצומת רסקו, מהמשטרה נמסר שלא היו נפגעים בנפש, רק קצת נזק לכביש.
הבוקר דווח על תור ארוך של ליכודניקים בתור למוסכי הסביבה, כולם דפקו את השאסי אתמול מהנסיעות הלילה המצופרות בעיר, במיוחד ברחוב הירדן ובכניסה הדרומית לשכונת הורדים.
5 שנים מהנות.

פוסט בחירות

את ערב הבחירות לרשויות המקומיות ביליתי בקפה חברותא בכיכר צה"ל בקרית-שמונה, ממש ליד המטה של בנצי ורשימת 'כן'. בערבי שלישי יש בחברותא ג'אם סשן פתוח, וכשהג'אם התחיל, כיסאות כתר פלסטיק לבנים החלו להסתדר מול המטה של בנצי.
כיסאות פלסטיק מסתדרים מול המטה של בנצי
עם סגירת הקלפיות החלו אנשים למלא את הכיכר, ובחברותא החלו בבחירות מקומיות של רשימת השירים של הג'אם.
בחירות מקומיות של שירים
כיוון אחרון של רשויות הגיטרה
הכיכר מתמלאת בעיקר במכוניות, אמור מעתה כה"ל - כיכר החנייה לישראל'
בין כל ההמולה הופיעה פתאו חוליה. יענו - 'מפלגת העבודה - חוליה', או 'היי זאת שלי - חוליה'. דיי הופתעתי, האמת. אבל חוליה זאת חוליה, מה שאומר שיהיה מעניין.
חוליה בהופעת אורחת, ומיסטר ברנז מפגין מאחור
הג'אם התחיל להתחמם והכיכר געשה ורעשה, ואז הגיעו אפילו מסך ומקרן. מסיבת יוטיוב מישהו?

הפרלמנט העירוני החל בעבודת ספקולציות, לתיקון התשתיות הרעועות של העיר.
פרלמנט התושבים בפעולה נקודתית
מוזיקה אחרי הכל
שיתוף פעולה פורה בין פוליטיקה למוזיקה - לפני ספירת קולות הימאים
חוליה מפקחת על הקמת המקרן
תוצאות ראשונות
כאן אני חייב להוסיף, החברה שאחראים על האיסוף ישבו בתוך המשרד ועבדו על שני מחשבים, אחד עם תוצאות אמת ואחד, מה רואים החברה בחוץ על המסך. כל התוצאות הראשונות שנרשמו לצופים בחוץ היו לטובת בנצי. מהתקדמות העניינים, האור בעיני הפעילים, והשמחה בעיניים, הניצחון היה כבר בכיס.
אנשים המומים מהתוצאות הראשונות
כל עוד בנצי הוביל, שרתה האהבה והאחדות בכיכר, פעילים נכנסו לחברותא לקנות בירה, הצטרפו לשירה, וחייכו לכל עבר, כשהתיקו הגיע, התחילו לצעוק על המג'אמג'מים להנמיך או לכבות. ומה הם בכלל שרים? ולמה הם מפריעים להם לראות את התוצאות ולעשן. כל הצועקים קיבלו הסבר שהג'אם קורה שם כל יום שלישי ושבעצם הפעילים הם אלה שמפריעים להתנהלות הכללית של הכיכר. אבל זה לא ממש עזר.
מהפך!
אחרי המהפך, הסבלנות של הפעילים לא יכלה להם עוד, והם הזמינו משטרה. היה קצת מוזר כשהמשטרה הגיעה, כי קודם כל הם רצו לסגור את כנס הפעילים בגלל הרעש, ואז הפעילים של בנצי שלחו אותם לקפה חברותא בטענה שהג'אם הוא מקור הרעש. אז הפעילים מהקפה שלחו אותם חזרה למטה של בנצי. השוטרים הבינו שהכל שטויות והלכו. המוזיקה המשיכה וגם הצעקות כנגדה.
התרגשות קלה בקרב הפעילים, כנראה בגלל השירה העזה של הג'אם

אנחנו לא! אנחנו לא! נפסיק לשיר!


המתח בשיאו
שמועות החלו לפוץ לכל עבר שבנצי הפסיד, אנשים עזבו את המסך הגדול ועברו למסך הקטן של הטלפון החכם שלהם, שמועות פצו ועלו מנפצות חלומות מעוננים. החיוכים נעלמו, ורק המסך עמד לו דומם מחוסר עדכנותו.
הג'אם בהפסקה
 הג'אם יצא להפסקה לאורן של השמועות, ולאורם של פנסי הרחוב הכתומים של כיכר צה"ל. למרות השמועות שהפכו מבוססות אחרי שהוצלבו עם אינספור מקורות שונים.
הגב של הפעילים
עוכרי ישראל שמחים בזמן שבנצי מפסיד
המטה של בנצי, רגע לפני ההכרזה.
ואז הגיע בחור וצעק על הפעילים שבצי הפסיד ושהסיבוב השני הוא בין יורם למלכה, ושיילכו כבר הבייתה. חימי יצא מהמטה והודה שבנצי הפסיד. ואז בנצי הגיע. הפעילים התקבצו סביבו. ואז הוא התחיל בתודות וחייך ואמר שהכל בסדר, וכאלה דברים של פוליטיקאים מפסידים. אני התחלתי להתרחק לכיוון הג'אם. מישהו צעק 'עכשיו כולם מצטרפים ליורם ומפילים את ניסים מלכה!' אבל אף אחד לא ענה לו, גם לא בנצי.
התחילו לקפל את כיסאות הפלסטיק, הג'אם המשיך לנגן, כמו כל יום שלישי.
פעילים ממתינים, אולי המסך ייתעורר לחיים חדשים
בדרך הבייתה עברתי ליד המטה של בוזגלו ושלושה אנשים רכנו מעל חלון אחורי של מכונית, נאבקים במדבקת חלון ענקית ובלתי קליפה.
ככה זה.

האני מאמין של איש המסכה

חיילים משתינים עם מסיכות אב"כ
זו המסכה שלי.
יש רבות כמוה, אך זו שלי.
המסכה שלי היא החברה הכי טובה שלי.
הי חיי.
אני מוכרח לשלוט בה כמו שאני שולט בחיי.
המסכה שלי, בלעדיי, חסרת תועלת.
בלי המסכה שלי, אני חסר תועלת.
אני חייב להשתמש במסכתי נאמנה.
אני מוכרח ללובשה ישר יותר מהאויב המנסה להרגני.
אני מוכרח ללובשה לפני שהוא לובש את שלו.
כך יהיה...

המסכה שלי ואני יודעים שמה שנִסְפַּר במלחמה הזו אינו מספר סבבי הלחימה,
ואינו עצמת ההרעשה,
ואינו מסך העשן שנקים.
שנינו יודעים שבמלחמה סופרים פגיעות.
ואנחנו נפגע..

המסכה שלי אנושית,
אפילו כמוני,
בגלל שהיא חיי.
ולכן,
אלמד אותה כמו היינו אחים.
אלמד את חולשותיה,
את חוזקותיה,
את חלקיה,
את תוספותיה,
את מסננה ורצועותיה.
אשמור אותה נקייה ומוכנה כמו שאני נקי ומוכן.
נהיה שלמם רק ביחד.
כך יהיה...

לפני אלוהי, אני נשבע בזאת.
המסכה שלי ואני נהיה
מגיני ארצנו,
שליטי אויבינו,
גואלי חיינו.

כך יהיה..
עד שהנצחון יהיה שלי
ולא יהא אויב עוד, מלבד השלום!

פרפרזה על 'האני מאמין של הרובאי' 'Rifleman's Creed'
ביצוע ה'אני מאמין' המקורי מתוך הסרט 'Full Metal Jacket' של קובריק.

חייל לבוש

אני קם בבוקר, מתארגן לצאת. פתאום אני רואה חייל לבוש. אחד מאלה שהכנתי בשביל צבעי בסיס
אני אומר לו: "מה?"
ומה הוא אומר לי בחזרה?
"צ'מע אני צריך לזוז"
"מה צריך לזוז?"
"לזוז לזוז, לא יכול לספר"
"מה לא יכול לספר?" אני צועק "אני עשיתי אותך! אני כמו אבא'שך! האלוהים שך! מה לא יכול לספר? מה?"
"צ'מע, הסורים על הגדרות, אני חייב לזוז"
מה סורים עכשיו. מאיפה הוא הביא לי את זה. סורים עאלק. מתלבש לי פתאום, אני עשיתי אותו ערום!
אז אמרתי לו "ים, מיים מפכים, בקבוק, בקבוק.. זרימה.. "
ואז הוא אומר לי "מה יש לך?"
"מה, מה יש לי? דיבורים על מיים לא גורמים לך לרצות להשתין?"
"לא" זרק לי, "אני חייב לזוז, ותודה"
מה תודה, תתפשט!

חייל לבוש, אם אתם רוצים לראות אותו, בואו לצבעי בסיס 2

(לתמיכה בפרויקט בהדסטארט)

גם גורשנו מגן עדן וגם האבסנו תפוחים באושים

בראשית פרק ב' "טז וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר:  מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.  יז וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ:  כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת."
הגירוש מגן עדן
פרסקו של "תומאסו די סר ג'ובאני די מונה קאסאי"
מתוך ויקיפדיה

כולם מכירים את הסיפור?
אם לא אז בקצרה
יצר אלוהים אדם וממנו חוה ונתן להם את גן עדן לפוש בו. סוג של הכל-כלול בעיראק, רק מה, בעירום. הסתובבו להם אדם וחוה עם איבריהם מתנופפים ברוח ומקפצים ספק מתריסים אל מול כח הכובד של הרב ניוטון.
אבל יודע כל אלוהים שאין כל עניין בגבר ואשה מקפצים בגן ומזדווגים להנאתם. זה אפילו קצת כמו פורנו רך... אדם וחוה מקפצים להם בגן, מגיע השליח של התפוחים..
לקובי אריאלי מהמילה האחרונה נפלט לפני כמה ימים המשפט האלמותי "זה קצת כמו פורנו, אתה רץ..רץ..רץ..רץ..." למי שלא הבינ/ה, מהר מאוד פורנו נהיה משעמם ואתה רץ קדימה לחלקים המעניינים (אין כאלה ד.ה.מ) וכך גם החיים המשעממים בגן עדן.
אז איך הופכים חיים משעממים לסרט?
את זה יגיד לכן כל סטודנט צעיר לקולנוע, שמים מכשול לפני הגיבור!
ואיך אלוהים שמים מכשול?
הם שותלים שני עצים שאסור לאכול מהם. את עץ החיים, ואת עץ הדעת טוב ורע.
אבל זה לא עוזר.
למה? כי אדם וחוה לא בעניין של לחיות בסרט, טוב להם בלקפץ ולהזדווג בגן-עדן.
אז מה עושים?
שיעור שני בתסריטאות, שולחים מנטור לגיבור כדי שינחה אותו.
להלן 'הנחש'.
והנחש בא לגיבור, או במקרה הזה לגיבורה ומשכנע אותה שלמרות שאסור היא חייבת, אבל ממש חייבת לאכול מפרי עץ הדעת.

בראשית ג' "ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ, אֶל-הָאִשָּׁה:  לֹא-מוֹת, תְּמֻתוּן.  ה כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע.  ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל.  ז וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם;"

חוה כמו כל גיבור טוב יודעת ש'צרת רבים' עדיפה על צרת הבודד, ומוצאת שותף מושלם לפשע (נחמת טפשים ד.ה.מ)
למי שתהה, האישה היא הגיבור של סיפור גן העדן, היא נתקלת במכשול, היא מתמודדת איתו, היא מחליטה, והיא מבצעת את הפשע.
גיבורה!
גיבורה שנתנה לנו את הדעת ולהבדיל בין טוב לרע.
ואז מגיע אלוהים ומעניש אותם.
ולמה הוא העניש אותם?
כי כששאל אותם לפשר הדבר שאינם מסתובבים עירומים בגן עדן עם איברייהם מתנופפים ברוח, קצת כמו בצבא, אף אחד מהם לא לקח אחריות. זה לא אני זו היא, זה לא אני זה הנחש, והנחש? הוא אפילו לא קיבל הזדמנות לענות.
זה לא אני זה פופטיץ! הומצא עוד בגן עדן.
אם אני הייתי אלוהים, גם אני הייתי רותח על זריקת האחריות וההיתממות שלהם, חבורה אבלית של אפסים.
ואז באו הקללות.
קודם כל קילל אלוהים את הנחש, והוא מה רע עשה מלבד היותו נחש וזה טבעו וייעודו.
על גחונך תלך, ואיבה בינך ובין זרעה של האישה, וראשך אל עקבו ועקבו על ראשך.
ואז הגיע תורו של הגיבור לחטוף והגיבור הוא הגיבורה שלנו, האישה.
לא עוד עונש היא מקבלת,
גם בעצב תלדי בנים,
וגם תהיי תלויה בגבר כל חייך,
וגם הוא יימשול בך.
והאדם?
בזיעת אפיך תאכל לחם,
ואכלת את עשב השדה יען כי תהיה צמחוני.
ומעפר באת ואל עפר תשוב.

ולמה כל הסיפור הזה?
ולמה התזכורת?

כי מה אנו עושים אם לא לנסות לכפר על בגידתנו באל, ולחמוק מעונשיו בו בזמן.
אנו מוותרים על הדעת, על ההבדלה בין רע לטוב, אנו מוותרים על המתנה שקיבלנו מחוה אמנו ואנו נענשים עליה מדי יום ביומו.
אנחנו מוותרים על חובתנו לחשוב!
אנחנו ולא פוליטיקאים
אנחנו ולא טייקונים
אנחנו ולא רבנים
אנחנו ולא מתים
אנחנו ולא קברים

הבורות וטחיבת ראשנו בחול לא יחזירונו לגן-עדן,
צאו ולמודו!

* קוראים יקרים, חסכו ממני הפנייות לכל מיני פרשנים ובני פרשנים, ורבנים, ו'אחים של..' ו'דודים של..' אם קראתם את פרק הגירוש בעצמכם, הרהרתם בו, והסקתם מסקנות בעצמכם באמצעות המוח שקיבלתם מאלוהים והדעת שקיבלתם מחוה אתם יותר ממוזמנים לשתף אותי ולהגיב (ד.ה.מ)

פוסט ציוני

חשבתי לכתוב פוסט ציוני, הרי אני ישראלי מלאום ה******* ואני גר בציון מבחירה, אז אני ציוני, לא?
לא.
לא אני יכול להגדיר אם אני ציוני או לא, רק מי שממש ציוני יכול להגיד אם אני ציוני או לא, לא אני.
אז מי באמת ציוני? מי שהוא יותר מציוני.
מיהו יותר מציוני?
הוא אובר-ציוני?
על-ציוני?
ניאו-ציוני?
פוסט-ציוני?
אז לא, ציוני אמיתי הוא  ציוני קיצוני!
הוא צריך להיות ימני
וחייב להיות יהודי,
אם אינך יהודי אינך יכול להיות ציוני.
ואני בכלל *******.
פעם הייתי יהודי, אבל אז החלפתי תעודת זהות.
ומאז אני *******.
אני לא יודע אם צנזרו את היותי יהודי,
כי משרד הפנים מתבייש בי,
אוכל שפנים וחזירים וכאלה.
או שזה אמור להגן עלי במקרה והנאצים יכבשו את ארץ ישראל.
או שרומזים לי שאני עובד כוכביות ומזלות.
אז מה אם אני ממלא לוטו, ואוכל שוקולד עם חלב עכו"ם.
אז,
הייתי בטוח שאני ציוני
צבא (בחי"ר)
מילואים (בחי"ר)
חיים על הגבול (ק"ש)
במקלט (קשה)
בפריפריה (קשה-קשה).
לא קיצוני - לא ציוני!
אז מה אהיה? קיצוני ציוני?
לא.
לא בעניין של לגור על גבעה, בלי מים זורמים, ועם כבשים. מפונק, מה לעשות.
לא עוקר עצים, מי אני שאעקור נטוע. נעמי שמר?
לא מיישב שממה, אני בעד לטייל בשממה, ואז לחזור הביתה ולתת לנמרים את השממה בחזרה.
לא מקלל מגזרים (רק את החארות בכביש).
אני בעד להפריד חלב ובשר ולא לאכול חלב ומוצריו בכלל (בגלל האסטמה).
ואני לא אוכל בורקס כי בורקס זה רצח! (וגם משה בתיבה, לא המוציא ממצריים, אלא הנקניקייה בבצק)
אני בורח מהארץ ביולי-אוגוסט.
אני בעד זכות השיבה להודו, ושכל מי שרוצה לחזור להודו יחזור. כולל הבריטים (גם לישראל הם יכולים לחזור, אני לא אעצור אותם).
ואני בעד לחלק את ציון לשתיים,
חצי בחצי
אז בעצם
יכול להיות שאני חצי ציוני?
אני חַצִיוֹנִי!