לילה ויום בספטמבר

ב-3 בספטמבר השתתפתי בהפגנת המיליון, צילמתי קצת לפני, קצת אחרי, ובעיקר בהפגנה. היה מאוד אמוציונאלי, וכך גם התוצאה. זה לא סרט זו חוויה מצולמת.

מכולת (מערכון)

1.           מכולת (מערכון)

בן אדם הולך ברחוב פניו קדימה אל המצלמה המלווה אותו

בן אדם

[שר לעצמו] הוי ארצי מולדתי...הר טרשים קירח....

הבן-אדם נראה קצת צולע, הוא נעצר מרים את רגל ימין, מסטיק דבוק לו לנעל בצידו האחד ובצידו האחר מתוח ודבוק למדרכה.

בן אדם

[מסנן] כס..ראבק

הבן אדם מתחיל לגרד את המסטיק מהנעל ותוך כדי מוצא שקל על הרצפה. הוא פונה למצלמה מתחיל לדבר וללכת קדימה בו-זמנית.

בן אדם

היי, שֶׁקֶל.

איזה כיף זה למצוא שֶׁקֶל, הא?

ועוד היום, עם המצב הכלכלי.

שֶׁקֶל.

שֶׁקֶל זה הרבה כסף, זה לא גדל על עצים.

ואני,

אני אל תראו אותי ככה.

אני עובד.

לא סתם עובד, עובד קשה.

לא כמו כל הפרזיטים האלה שלא עובדים, אני עובד.

עובד קשה.

ומרוויח טוב, לא כמו לאחרים.

עובד קשה, ומרוויח טוב.

לא כמו העובדים הסוציאליים. הם עובדים קשה ומרוויחים כלום.

מרוויחים כלום.

אבל מה, מרוויחים כלום עם סיפוק.

הם מסופקים.

עבודה סוציאלית, זו עבודה עם סיפוק.

והרופאים.

הרופאים מה?

הם גם עובדים קשה.

עובדים קשה ומרוויחים כלום.

אבל מה, עובדים קשה, מרוויחים כלום, אבל עם סיפוק.

ולא סתם סיפוק, סיפוק עם כבוד.

להיות רופא זה כבוד.

מרוויחים כלום, אבל כבוד.

לא כבוד כמו המורים.

המורים גם מרוויחים כלום.

אבל המורים גם מרוויחים כלום, גם סיפוק, גם כבוד וגם חופשות.

כל הזמן בחופש אלה.

אבל מה, מרוויחים כלום.

מרוויחים כלום ובחופש עם כבוד וסיפוק.

ואם הם בפריפריה?

נגיד, העובדים הסוציאליים בפריפריה?

מרוויחים כלום אבל עם סיפוק וציונות.

והרופאים בפריפריה?

מרוויחים כלום, עם סיפוק וכבוד וציונות.

והמורים מה?

ועוד בפריפריה?

מרוויחים כלום וסיפוק וכבוד וחופשות וציונות.

הרבה ציונות יש בפריפריה.

ים ציונות.

הכל ציונות פה.

גם אני מרוויח.

גם עובד קשה, גם מרוויח טוב וגם ציונות.

מה?

כמה מה?

כמה כסף?

מה כסף?

זה פריפריה פה, אין פה כסף.

פה מרוויחים בציונות, ובלייקים בפייסבוק.

הבן אדם נכנס לחנות מכולת, המצלמה נכנסת אחריו. הבן אדם לוקח לחם וחלב וניגש לשלם לחנווני.

בן אדם

כמה?

חנווני

עשר תשעים.

הבן אדם מוציא שלושה שקלים ושבעים אגורות מהכיס, ומוסיף את השקל שמצא בדרך.

חנווני

עוד שש עשרים.

הבן אדם מכניס יד לכיס ומפשפש

בן אדם

יש לי עוד שתיים עשרה לייקים לפייסבוק.

החנווני מביט על הבן אדם בפנים זעופות.

בן אדם

אי אפשר לשלם בלייקים?

אה?

ובציונות אפשר?

שתיקה כהסכמה וסיכום של השתיקה

"בחרנו ביבי קיבלנו זיבי"

אין לי ארץ אחרת

"אנחנו רוצים לעמוד דקה דומיה לזכר אחיינו ואחיותינו שנהרגו בדרום."

ככה נפתחה עצרת השתיקה אתמול, כנראה עדיף היה שגם תימשך בשתיקה.

מהקהל מישהו זרק:
"ולזכר הפלסתינאים שנהרגו בעזה"

ומישהו אחר ענה לו:
"ככה זה מתחיל"

בטון של 'אם זה הפגנה של שמאלנים אז אני הולך'.
אחר כך בא עדכון חדשות בחסות יו"ר אגודת הסטודנטים בתל-חי, כי אי אפשר בלי עדכון חדשות, ככה זה.

מזלם של המתים שיש מחאה.

איזה בחור שנראה ככה:

נתן לי חוברת של maavak.org.il תכנסו לקרוא, גם אם לא תקראו יש שם את הרימיקס של ביבי על איך אנחנו המקום היחיד שלא רועד באזור.

היה שלט של 'אין לי ארץ אחרת' ברקע, וששון שאל אותי איך לא עברתי כבר לגרמניה עם הדרכון הארי שלי, ואני תהיתי אם הוא עדיין בתוקף כי הוצאתי אותו במלחמה הקודמת.

אחר כך הייתה מצגת תמונות (חלקן שלי :) שהרגישה כמו מסיבת סיום של המחאה, והנה תכף כולם ייקבלו תעודות ויילכו אל הצבא.

ושרו את 'אין לי ארץ אחרת' ואחר כך את התקווה.

וכרגיל בתקווה כולם שרו חלש את ההתחלה כי אף אחד לא בטוח אם 'עין לציון צופיה' היא לפני או אחרי 'נפש יהודי הומיה'.

וי ירו שה לה אה אים.

עילי התבדח שרק חסר שיגידו ש'תם הטקס'.

ויו"ר האגודה לא אכזב ואמר ש'תם הטקס'.

אז תמנו משם ובדרך חזרה נכנס לי חול לכפכף.

קיללתי.

כשחזרתי הביתה, פתחתי ערוף 1 לראות חדשות, אני מעדיף ערוץ 1 בלי מוזיקת רקע קצבית וסבר פנים חמור ואחראי.

היה שם כתב ששידר ממקום פגיעה של גראד בבאר שבע, ומאחוריו עמדו תושבים ששרו 'עם ישראל חי..' הכתב זז כדי שהצלם יראה את המכונית השרופה ואת עם ישראל חי וקיים ואיך שהוא התחיל לדבר השירה התחלפה ל'מוות לערבים...מוות לערבים..."

איך כלום לא נשרף עדיין במחאה הזו?

צריך לשרוף משהו.

מי בא למנגל בנחל ?

צדק צדק צדק

אתמול השתתפתי בצעדת מחאה בקרית שמונה, היא יצאה מכיכר צה"ל כי ככה קוראים למרכז העיר בקרית שמונה, ונמשכה עד צומת רסקו, שיש לה שם אחר, אבל אף אחד לא מכיר אותו.

 שיחה לפני הצעדה

גם אח שלי השתתף בצעדה, וגם אמא שלי ועוד כל מיני בני משפחה וחברים קרובים ורחוקים והרבה אנשים מקרית שמונה וגם מהקיבוצים והמושבים באיזור וגם סטודנטים שבמקור הם לא מהאזור בכלל.
נראה לי שלכל משתתף בצעדה הזו, ובכל הצעדות האחרות שצעדו להן ברחבי הארץ, היו מניעים אחרים. מה שאיחד את כולנו הייתה סיסמא אמורפית על צדק חברתי.

 רגע שיא

מה זה צדק חברתי?
מה זה צדק ?
לכל אחד יש את הצד הדק שלו ואת הצדק הצר שלו. ונראה לי שרובנו, המוחים הצועדים, חושבים שכולם רוצים את הצדק הצר והדק שלנו עצמנו.
הצדק של אמא שלי שחשבה שבגיל שישים היא תפסיק לתמוך בילדים שלה ותוכל לשבת ולצייר.
והצדק של סטודנט שמועסק בשכר מינימום ורוצה רק לגמור את החודש עם קצת כסף לבירה ואולי איזה ג'וינט.
והצדק של זוג צעיר שרוצה לקחת משכנתא ולקנות דירה.
והצדק של הרופא שרוצה לסיים משמרת שפויה ולחזור הביתה כדי לבלות איזו שעה קלה עם הילדים שלו לפני שהם יגדלו יותר מדי.
כל כך הרבה צדק בשביל עם אחד עם לב אחד..

  אמא שלי צועדת

אנשים צועקים שהם רוצים בחזרה את מדינת הרווחה, אבל מדינת הרווחה חיה וקיימת בכל יישוב ושכונה חרדית ברחבי הארץ, והם כולם מקבלים חוזרים בתשובה בידיים פתוחות. מה זה בשבילנו לשמור שבת בשביל צדק של מדינת רווחה?
אנשים צועקים שהם רוצים דיור בר השגה, דיור בר השגה קיים בשפע ביהודה ושומרון, והיה אפילו יותר אם השמאלנים לא היו מלשינים לאמריקאים, מה זה בשבילנו התנדבות לכיתת כוננות ונסיעה ברכב ממוגן בשביל צדק של דיור בר השגה ?
רופאים צועקים שהם נלחמים על הרפואה הציבורית, בקנדה יש מחסור ברופאים, מה זה בשביל רופא שאנגלית ממילא הוא כבר יודע, ללמוד כמה מילים בצרפתית בשביל צדק של רפואה ציבורית ?
סטודנטים צועקים שהם רוצים לחיות בכבוד, אפשר ללמוד בחינם באירופה, במיוחד אם אתה יהודי לבן, האירופאים פשוט שונאים מוסלמים יותר. ואם מצליחים ללמוד בהולנד זה אפילו סוגר את העניין של הג'וינט. אז מה זה בשבילנו שנאת זרים בשביל צדק של תואר ראשון ?

 אולי כל זה קורה לי בגללי ?

ומה הצדק שלי בתוך כל הצדק הזה
אני, יש לי צדק ברור
אני רוצה להחזיר את רבין.