תוויות

תבשיל זיתים מרוקאי עם עוף ולימון של אופירה

לפני שבועיים הייתי במצפה רמון עם חברים, הגעתי מוקדם אז נכנסתי ללשה וקניתי מאפה ממולא בתבשיל זיתים מרוקאי, התיישבתי על שפת המצוק, קראתי ספר ואכלתי. סיפרתי לאופירה (שלימדי אותי להכין קוסקוס) והיא אמרה "מה הבעיה?" אז הלכתי ללמוד להכין תשביל זיתים מרוקאי עם עוף ולימון.

מגלענים שתי קופסאות שימורים (יבנה או בית השיטה) של זיתים סורים מבוקעים שהושרו במים רתוחים כשעה. לא חרוזית!!!

בודקים טוב אם לא השארתם איזה חרצן סורר
בסיר גדול מרתיחים את הזיתים המגולענים כשבע דקות מהרתיחה, מסננים וטועמים,  ניתן להרתיח שוב במים חדשים אם המרירות חזקה מדי בשבילכםן.
מכינים משחת פפריקה - בכוס גדולה, שתים וחצי כפות גדושות פפריקה מרוקאית מתוקה וכפית שטוחה של חריפה. כפית שטוחה של כורכום. מוסיפים שמן זית (אפשר גם קנולה) שיכסה את הפפריקה ומערבבים מדי פעם (קצת יותר מרבע כוס משחה)

במחבת גדולה צורבים חלקי עוף בשמן זית מכל הכיוונים עד להשחמה על אש בינונית (לא לשרוף את השמן!)
מנמיכים את האש, מעבירים את העוף לצלחת ומכניסים לשמן שום פרוס מחמש שיניים גדולות.


וגם רצועות דקות של גמבה אדומה.
חמש עגבניות שרי חתוכות לרבעים.
פלפל חריף פרוס דק ונקי מגרעינים - כמה שעושה לכם טוב בלב ובלשון.
מוסיפים תפיס (קורט) סוכר לבן
מטגנים קלות את. הירקות עד להצטמקות והשחמה קלה.
מוסיפים את הזיתים המסוננים ומערבבים, מגביהים לאש בינונית וממשיכים לאדות ולערבב כמה דקות.


מפזרים מעט מלח גס (לא הרבה כי יש מלח גם בלימון הכבוש)
לא כל כך הרבה!
מחזירים את חלקי העוף לסיר בין הזיתים.
בעזרת כף מושחים את העוף במשחת הפפריקה כך שכל התבשיל יקבל את המשחה.
ניתן לפזר מעט זרעי כוסברה יבשה.

מסדרים בין העוף לזיתים פרוסות של לימון כבוש (5-10 לפי הטעם שלכםן) אם אין לימון כבוש, פורסים לימון ומפזרים עליו מלח בתחילת הבישול, וטועמים בשלב זה, אם מלוח מדי שוטפים מעט ואז מוסיפים לסיר במקום לימון כבוש.


מוסיפים חצי כוס מים רותחים בכוס של משחת הפפריקה ומוזגים מסביב בעדינות כדי לא לשטוף מהעוף את המשחה.
מוסיפים כוסברה קצוצה.
מביאים לרתיחה מכסים ומנמיכים את האש.
מדי כמה דקות בעזרת כף מהרוטב נוסכים על העוף.
מבשלים כ30-40 דקות (אם חלקי העוף שלכם גדולים ניתן לבשל עד שעה)
מגישים עם חלה!
בתיאבון :)


תעופה עצמית - סיור וירטואלי בסטודיו ובחיים

במסגרת פרויקט של מיכל וענבר בקבוצת הפייסבוק 'הדפס ידני וחבריו' השתתפתי בסיור וירטואלי בסטודיו שלי, שהו פוסט סיכום עם חומרים לכל השאלות שעלו בעקבות הסיור.

לפי סדר ההופעה:

אני מכין שבלונות ממפל שקוף, זה חומר עבה יותר משקף רגיל, וקל יותר לעבודה. הוא עבה יותר ומאפשר גם עבודה עם ספריי צבע וגלגלות וגם יציקה של משחת עיצוב.

שבלונה בתהליכים

ליציקות אני משתמש בכל מיני משחות עיצוב ומערבב או עם פיגמנט או עם צבע אקרילי, צבעים של פבאו יצאו לי הכי רוויי צבע. יש משחות עיצוב שונות בסמיכויות שונות ובשקיפות שונה.

משחת עיצוב

משחת עיצוב

הג'ל עבד טוב בשכבות דקות

עשיתי גם יציקות של דמויות וגם שכבות דקות על דיקט כשהשבלונה ממפל שקוף.


צבעי בסיס 2


פילים לאחיינים

מלא יציקות

זו היציקה האחרונה - בחור מעשן בחלון

הדפס רשת פשוט תקראו את הרשימת ספקים של הקבוצה, אני מתקשר לעמית מפונגר (054-4524001) ומזמין הכל משם.

ויסלבה שימבורסקה ברשת

הרשת הראשונה שלי - ג'וני שלג עדיין חי!

ליין אופנה יד שנייה עם הדפסים - לא שרד והתחלף במסיבות הדפסות - בתמונה הגב של עומר האפי רגב

תבליט - אני משתמש בצבע שמן ולא בצבעים האקריליים ל Block Printing. צבע שמן מתייבש לאט ולכן לא מתייבש על העץ, והוא מדפיס יפה יותר בשכבה דקה יותר מהצבעים האקריליים. אני מערבב צבע שמן רגיל עם מדיום להדפס של שמינקה (תמונה למטה) או צבע הדפס (שמן) עם שמן פשתן לדילול.

תחריט - לטסטים בשחור אני משתמש בצבעי הדפס בפח של GAMBLIN ולצבעוניים בצבע שמן מעורבב עם דרוק-מדיום של שמינקה. שימו לב שיש מדיום שקוף לצבע ומדיום שחור לכהים. אני משתמש בצבעי שמן שקופים ולא בצבעי אדמה, פיגמנט אדמה יוצר צבע אטום וסמיך יותר.

אני מנסה לא להשתמש במחשב בתהליך, ובגדול אני עובד בשתי צורות, או מתחיל עם שוגרליפט, רושם ישירות על הפלטה עם גואש לבן משפופרת (שמחליף תמיסת סוכר) והצריבה הראשונה היא של השחור ביותר. או רושם על הפלטה עם טוש ואז חוצב עם דרמל את קווי המתאר. אני לא אוהב לעבוד עם שעווה.

שלב שני בשנייהם הוא אקווהטינטה מהבהיר ביותר לכהה.

אני לא מנקה את הפלטה עם גזה אלא רק כרטיסי קרטון ונייר טלפונים.

דרוק מדיום של שמינקה

לכל פלטה שאני עושה אני מדפיס כמה בצבעוניות משתנה, זה הכיף שלי.



לינקים לדברים על הדפס שכתבתי בעבר:


נסיון ראשון בהדפס החסרה בתחריט

חלק מהחיפוש שלי בהדפס הוא הוספת צבע. אני מוסיף צבע בכל מיני דרכים, ברשת זה קל, בעץ פחות אבל אפשרי גם בבית, ובהדפס תחריט זה מסובך. הדפסתי מונופרינט צבעוניים של רוב הפלטות שלי אבל זה משהו אחר.
עשיתי שלוש פלטות להדפס אחד וזה היה מסובך וארוך וחיפשתי דרך אחרת. בהדפס עץ ולינו שהינם הדפסי תבליט יש טכניקה של עבודה צבעונית על אותה הפלטה. טכניקה שנקראת החסרה או Reduction.
בשיטה זו מדפיסים תחילה את הצבע הבהיר על כל העותקים ואז ממשיכים לעבוד על הפלטה ומכרסמים ממנה את החלקים הבהירים ומדפיסים שוב עם אותה הפלטה את הצבע הבא. אפשר לעבוד עם צבעים שקופים מתחברים או צבעים אטומים כדי לקבל צבע מסוים.
הפריים המקורי והפלטה בשלב האחרון עם הצבע הכחול אחרי ההדפסה שקיבל מעט מהאדום שהיה על הנייר ומתקבל כחול סגלגל
הייתי צריך לעשות התאמה להדפס תחריט, מכיוון שבתחריט כשעובדים על פלטה ניתן לעבוד מהבהיר לכהה או הפוך מהכהה לבהיר ואני מתחיל בדרך כלל עם בלוקים פתוחים ועמוקים באמצעות שוגר-ליפט. אז התחלתי עם הרמת-סוכר עם הצבע הכהה ביותר שחור עם אדום ואז המשכתי לאדום ולבסוף כחול.
התוצאה היא הדפס עם גוונים סגולים שאני אוהב במיוחד.
הייחוד של Reduction או החסרה הוא שלא ניתן לחזור על שלבי הצבע למעט השלב האחרון כי העבודה היא על הפלטה ולכן היא משתנה בין צבע לצבע. זה מייצר מהדורה מוגבלת לפי כמות העותקים שהודפסה בתהליך.
התוצאה הסופית, 4 צריבות ושלושה צבעים. יש 5 כאלה סך הכל.
כל השלבים בסרטון הזה:



חבילה הגיעה! (באיחור) - תחקיר אמיתי!

כשהייתי קטן היה משחק קופסא "חבילה הגיעה" וזה היה מסלול מכשולים בירוקרטי בין המשתתפים כדי להגיע למכס ולשחרר את החבילה. את המשחק המציא הגאון אפרים קישון והוא שיקף את רוח התקופה, פעם לתקופות היתה רוח. אני סתם שלחתי חבילה בדואר ישראל במשלוח מהיר אקספרס - דואר שליחים (מקור) - זה מה שרשום על השובר.
אז שלחתי אותה ובצד השני של השובר יש פירוט על כמה זמן לוקח לחבילה בדואר שליחים מהיר אקספרס להגיע, אז אם שולחים לפני 10:00 בבוקר אז זה בו ביום אלא אם כן היישוב שלך ויישוב היעד לא ברשימת הישובים הראשית, ואז זה מהיום למחר אלא אם כן אתה או היישוב גם לא ברשימה המורחבת ואז זה מהיום למחרתיים אלא אם אתה או היישוב נמצאים במרחב הכפרי ואז זה בדואר נע. בקיצור שלחתי בראשון עד שלישי בערב החבילה הייתה צריכה להגיע, מקסימום רביעי אם יש תקלה.
אז לא.
צב- אילוסטרציה
ניסיתי לשלוח פניות ציבור ולתפוס מישהו בטלפון ושיימינג ברשת וכלום, אז הלכתי לדואר.
רבתי עם הפקידה שתיתן לי לדבר עם המנהל, היא התנגדה אבל בסוף נמאס לה והיא שלחה אותי אליו, הוא דיבר בנייד. יפה שמישהו הצליח לתפוס בטלפון איזה מנהל בדואר כי אני לא הצלחתי.
הוא דיבר ודיבר ולבסוף קם עם הטלפון ואמר "שנייה אני חוזר" ונעלם בדלת שמאחוריו. הוא לא חזר. חיכיתי איזה רבע שעה ואז קמתי לחפש אותו. הדלת הובילה למסדרון עם דלתות, אבל הוא לא היה באף משרד, ולא במחסן ולא במטבחון וגם לא בשירותים. מאחורי אחת הדלתות היו מדרגות אז ירדתי קומה לעוד מסדרון עם דלתות ויציאה לחנייה של השליחים אבל הוא לא עישן סיגרייה בחוץ, וגם לא היה בחדר של המנקה. אז ירדתי עוד קומה ופתחתי דלת כבדה כמו של מקלט עם שלט גדול 'אין כניסה' באדום, ישב שם בחור על כיסא כתר וקרא עיתון, נכנסתי פנימה.
"מי אתה?"
"אני מחפש את המנהל"
"הוא לא פה, ואתה לא יכול להיות כאן"
"הוא אמר לי לחכות ונעלם"
"הוא לא נעלם, הוא איפשהו אבל לא פה"
"אולי אתה יכול להתקשר אליו?"
"אין פה קליטה"
"יש לך טלפון רגיל" אמרתי והצבעתי על הטלפון הרגיל.
"אף אחד לא עונה לצלצול מטלפון רגיל" עוד בחור הצטרף לשיחה.
"דוד, מי זה?"
"הוא מחפש את המנהל"
"המנהל לא פה" אמר הבחור החדש.
"הבנתי, אולי אתם יכולים לעזור לי, שלחתי חבילה בדואר שליחים אקספרס מהיר והיא לא הגיעה".
"מתי שלחת?" שאל החדש.
"לפני שבוע". שנייהם צחקו.
"יש לך מספר חבילה?"
"כן" אמרתי והושטתי לדוד את השובר. הוא הקליד את המספר.
"היא תגיעה בעוד תשעה ימים ב 14:37, תגיד למי ששלחת לו שיהיה בבית"
"עוד תשעה ימים? זה איחור של שבועיים!" שני הבחורים עיוו את פנייהם.
"זה לא נחשב איחור" השיב דוד.
"התאריך זה סגור? אי אפשר לפני?"
"סגור סגור, תגיעה בעוד תשעה ימים ב 14:37, סע לשלום"
"מה סע לשלום? מה אני הגשש?" שני הבחורים צחקו.
"איך אתה כל כך בטוח שהיא תגיעה בדיוק ב 14:37?" הם צחקו שוב, ואז דוד אמר "אם אני אגיד לך אז משה פה יצטרך להרוג אותך!" ושנייהם פרצו בצחוק מתגלגל, משה קצת נחנק ודוד טפח לו על הגב.
"בסדר, שיהרוג אותי, אבל אני רוצה לדעת, איך אתם יודעים?"
"עזוב, סע לשלום, אנחנו צריכים לחזור לעבוד, יש עומס" צפצוף אזעקתי משהו נשמע ודלת מעלית נפתחה מאחורי משה. במעלית היו שלוש חבילות ועל הקיר לוגו של אמזון שמישהו גירד ומדבקה של דואר ישראל עם הצבי שהודבקה עליו בצורה עקומה וכיסתה פחות ממחציתו. משה נכנס למעלית להוציא אותן ודוד ניסה לנפנף אותי.
"מה זה? יש לכם עוד קומות בבניין? כמה כפתורים יש במעלית הזו?"
"תקשיב, יש לך פנים יפות לא רוצה להרוג אותך, סע הביתה החבילה בדרך" הוצאתי את הטלפון וצילמתי את המעלית והחלל, באמת לא הייתה קליטה אבל דוד התעצבן ודחף אותי, נפלתי והוא לקח את הטלפון שלי ושבר אותו.
"אתה רוצה להסתבך בכח?" דם יצא לי מהאף ומכף היד ומהברך. ססעמק. משה סיים להוציא את החבילות מהמעלית ושלף אקדח. "אין ברירה דוד" הוא סינן.
"מה אין ברירה? צעקתי בקול שבור.
"אין ברירה, אמרתי לך להתחפף" אמר דוד בספק ייאוש ספק השלמה "זה המרכז שילוח בין זמני של הדואר והוא סודי"
"מה סודי במרכז שילוח של דואר?"
"זה לא מרכז שילוח - זה מרכז שילוח בין זמני. מפה שולחים בזמן חבילות של הדואר"
"נו, ולא יכולתם לשלוח את החבילה שלי בזמן?"
"לא בזמן הזה" התעצבן דוד, "משלוח בזמן בזמן!"
"מה בזמן בזמן!" צעקתי.
"אתה סתום?" דוד התעצבן עוד יותר והסביר לי עם תנועות ידיים, "לוקחים חבילה שהגיעה היום, ובגלל שיש עומס אף שליח לא יכול להביא אותה היום בזמן, אז שולחים אותה בזמן לעוד שבועיים כשיש פחות לחץ ואז יש שליח שיכול להביא אותה בזמן! עכשיו זה ברור?"
"אתם שולחים חבילות במכונת זמן שיגיעו באיחור?"
"לא באיחור - שולחים אותן בזמן!" צעקו משה ודוד ביחד.
"אבל זה עדיין באיחור של שבועיים!"
"שבועיים זה לא איחור, כבר אמרנו לך" משה כיוון אלי את האקדח.
"רגע רגע רגע רגע רגע רגע..." צעקתי
"אם יש לכם מכונת זמן למה אתם שולחים אותם לעוד שבועיים? למה לא בעוד יומיים?"
"נראה לך סביר להשתמש במכונת זמן של חצי מיליארד דולר בשביל לשלוח לעוד יומיים? כבר עדיף לתת לזמן לעבור"
"אז למה לא לתת לה לחכות שבועיים?"
"ואיפה נשים אותה? אתה יודע כמה חבילות יש?"
"אז כל המכונה הזו זה כדי לחסוך מקום?"
"כן, זה יותר זול מלבנות עוד מרכז חלוקה" משה הרים שוב את האקדח.
"רגע רגע רגע רגע רגע רגע.. אז למה לא לשלוח אחורה בזמן? נגיד להביא את החבילה לפני שבוע קצת אחרי ששלחתי אותה?
"אין לנו את הפיצ'ר הזה, זה יש רק לאמאזון"
לא היה לי מה להגיד על זה. משה הרים שוב את האקדח.
"עזוב משה עזוב, תן לו ללכת" אמר דוד, משה סינן 'אהה' חלש.
"אין לי כח עכשיו לנסוע בזמן ולהיפטר מגופה, חוץ מזה הנסיעות האלה עושות לי כאב בטן"
"אבל הוא יספר לכולם!"
"מה הוא יספר? שלדואר ישראל יש מכונת זמן? מי יאמין לו?"



אמנות למרק 2020

אלוהים יודע מה חשבתי לעצמי כשציירתי את הדברים האלה. החיים הם תהליך, ולא תמיד התהליך מוביל למשהו, הוא רצוף בדרכים ללא מוצא, במיוחד אם אתה לא יודע לאן אתה הולך (קניתי את אליס בארץ הפלאות אך טרם הספיקותי לעיין בו) מכיר את ההתחכמות של החתול, אין לי חתול. יש לי מלא ציורים שאני מתכחש להם. 
מיחזור
חלק מהציורים/הדפסים אני ממחזר, מדפיס עוד משהו על, מצייר שוב משהו אחר על הקנבס, חותך הדפסים כושלים לסימניות כדי לחלק לאנשים, כאלה דברים. אבל לא הכל מתמחזר, וכבר יש יותר מדי דברים אז אני צריך לאוורר את המגירות, לאוורר את הקירות ולאוורר את החיים.

לפני שנה בזמן הזה הייתי בויאטנאם בהוסטל בהוי-אן, הויאטנאמים שורפים הרבה דברים, חלק הם דברים שהם רוצים שישרתו את המתים וכל מה שנשרף בעצם מת ועובר לעולם המתים. אבל הם גם שורפים דברים מהעבר כדי לפנות מקום לדברים חדשים. קיבלתי הסברים מה לקנות בשוק מאם-הבית של ההוסטל ואז כל הצוות הצטרף.
מגרשים את המזל הרע מההוסטל ומהחיים שלי בהוי-אן
אז מה?
צריך לעשות מקום לדברים חדשים, שמתי בתמונה למעלה את העצים למדורה, וביום שבת 4/1/2020 בחניון האלה בכפוף למצב המשקעים (במקום הופעת מרק של קסלר שלא צלחה) בכפוף למזג האויר, נעלה באש את האמנות, נתחמם ונכין מרק. הזדמנות לאכול אמנות ולקחת אותה איתכם.

שריפה אחים שריפה
אני יודע שלחלקכם ישר יש אסוציאציות שואה, ואינסטינקט חייתי להציל את האמנות. אז אם אתם רוצים משהו ממש שיש בתמונה, ויש עוד כמה שלא בתמונה יש לכם הזדמנות לקנות פריט במחיר שתקבעו (לא תורם אמנות! שתישרף!) וגם את ייקנו את הכל (מה שלא ייקרה) עדיין ייצא מרק כי ערימת קרשים שהתערמו לי בבית עם השנים, וחבילות הדפסים כושלים ועוד דברים דליקים.
אין תשמור לי - תבואו לקחת, אם מישהו יקדים אתכם אכלתם אותה + לא עושה משלוחים.

למישהו יש פוייקה 5-7 ליטר? - יש פוייקה! (תודה ליהונדב)
הביאו איתכם צלחת וכף כי אין חד-פעמי!

לסיכום
הגעתי חצי שעה לפני, דפק לי הלב ממש והתרגשתי. עשיתי טיול קטן בין האלות וקיויתי בלב שאף אחד לא יגיע וכלום לא יישרף ואני אחזור הביתה. אבל הגיעו ונשרפו וזה היה משחרר. ברוכים הבאים דברים חדשים.




עוגת סולת טבעונית עם פקאנים בסיר פלא!

חומרים:
עוגה:
10 כפות זרעי פשתן
33 כפות מים
150 גרם סוכר
100 גרם קמח
200 גרם סולת
100 גרם קוקוס (אופציונאלי)
2 שקיקי אבקת אפייה
1/2 כוס מיץ תפוזים (אם סוחטים אז עם הגושים!)
1/2 כוס שמן
קליפה מגוררת מתפוז אחד (או שניים אם ממש אוהבים)

זיגוג
150 גרם פקאנים
2 כפות סוכר
שמן/מרגרינה/חמאה לשימון סיר פלא

סירופ:3/4 כוס סוכר
כוס מים
מיץ מלימון אחד

סיר פלא!

הוראות הכנה:
  1. טוחנים במטחנת קפה את זרעי הפשתן לאבקה ומעבירים לקערה מוסיפים 33 כפות מים לקערה מערבבים ומשרים לרבע שעה.
  2. מוסיפים סוכר ומקציפים 2-3 דקות על מהירות גבוהה.
  3. מערבבעבים את כל היבשים ומוסיפים, עוברים לערבב עם מרית.
  4. מוסיפים שמן + מיץ תפוזים + גרדת תפוז ומערבבים.
  5. משמנים סיר פלא, מפזרים את הפקאנים (הקלופים- כן?) ובוזקים עליהם 2 כפות סוכר, יוצקים את תערובת העוגה מעל.
  6. על הגז הבינוני ובאש נמוכה (לא לשכוח את החלק של הסיר שמפצל את החום בין השוליים לארובה) בין שעה ורבע ושעתיים - תלוי בגז, פותחים ונועצים קייסם, אם יוצא יבש ואם השוליים מעט נפרדים מהתבנית, מסירים ומצננים מעט (10 דקות עם המכסה)
  7. בקלחת מחממים את חומרי הסירופ עד לרתיחה
  8. יוצקים על העוגה ומכסים במכסה שוב, אחרי חצי שעה הסירופ נספג, הופכים לצלחת ואוכלים חמים!
  9. בתיאבון