פסטיבל איפה הייתי ב-11 בספטמבר 2001

באחד עשר לספטמבר אלפיים ואחת ישנתי צהריים.

אני בדרך כלל ישן צהריים כשאני יכול, ובגלל שהייתי סטודנט למדעי המחשב בחופשה, אז כרגיל ישנתי צהריים.

שורקה התקשרה אלי בהיסטריה ואמרה לי שהיא באה לראות טלוויזיה.

לשורקה לא הייתה טלוויזיה, היא גם הייתה סטודנטית למדעי המחשב. בדרך כלל היינו נפגשים פעם בשבוע בערב, אצלי לראות 'אלי מקביל' (אני אתכחש לזה אחר כך).

ופתאום טלפון בצהריים שהיא באה לראות טלוויזיה. "מטוס התנגש במגדלי התאומים", היא אמרה.

"כן, כן.." אמרתי וחזרתי לישון.

זה נשמע כמו חלק מחלום. או בדיחה מעשית ( איך מתרגמים פרקטיקאל ג'ואוק ?)

לא יודע כמה זמן עבר, אבל הדפיקות העזות בדלת העירו אותי.

קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת.

שורקה נכנסה בסערה.

"אתה לא רואה טלוויזיה?" שאלה נסערת.

"חשבתי שאת צוחקת" עניתי תוך שאני מחפש את השלט.

הדלקתי את הטלוויזיה.

טלויזיה גדולה כזו, 29 אינטש, נקנתה בתחילת שנות השמונים. הטלוויזיה הצבעונית הראשונה של ההורים שלי. היתה לה מסגרת עץ עבה. ומהרגע שהייית מדליק אותה היא הייתה מתחממת לאיטה עד שהתמונה הייתה מתבהרת.

עמדנו מול הטלוויזיה וחיכינו שהיא תתניע.

התמונה התבהרה.

מגדלי התאומים על המסך, ואחד מהם מעשן כמו לפיד ענק.

אחרי שנייה מטוס נכנס בבניין השני.

אחרי שהתעשתי התקשרתי לאח שלי שהיה חייל.

הוא ישן צהריים.

הערתי אותו.

אמרתי לו שמטוס התנגש בבנייני התאומים בניו יורק.

"כן..כן.." הוא אמר.

וחזר לישון.

מסתבר ששורקה זכרה את זה הרבה יותר מעניין ממני, אז הנה ציטוט שלה בגוף הבלוג על מה שקרה מהתגובה שלה פה למטה :) אני ממש גאה בעצמי

איך אוכל לשכוח?
כמה אי דיוקים (שתוכל להתכחש אליהם אחר כך):
התקשרתי אליך ושאלתי דרורקה אפשר לבוא לראות אצלך טלוויזיה? באמת נשמעת ישן, ושאלתי אותך מה אתה כל כך רגוע. אז אמרת שורקה קרה משהו? ואמרתי לך - מגדלי התאומים קרסו! מטוסים התנגשו בפנטגון! אמריקה בוערת!
ואתה ענית: באמת? כל הכבוד!