תוויות

קול מן השמיים (סיפור לשבת) – התמונה הינה ספויילר

סדר יום מדוייק, זה מה שחסר לי בזמן האחרון. מה אני עושה כל שעה, כל דקה. ניצול זמן מקסימאלי. לאחרונה אני מוצא את עצמי מכלה את זמני לריק בשיטוטים ללא תוחלת ברשת, בחוץ, בתוך הראש שלי. להיום הכנתי סדר, מדוייק. מתוכנן.
קמתי בבוקר, הצטחצחתי, התלבשתי, לקחתי את המזדה מאמא, חזרתי הביתה, יופי של ארוחת בוקר – סלט וכו'.. שיכפלתי שני עותקים של סרטי עטור השבחים 'קיץ על הגג' ושמתי פעמי למכללה למפגש אקראי שתוכנן על ידי בקפידה עם המפיק האגדי
ריקי שלח (חצוצרה בוואדי, בסימן ונוס, אלטלנה...). המעלית עבדה לשם שינוי, השמש זרחה והציפורים צייצו יותר מתמיד.
בעודי חוצה באלכסון את החנייה של הבית שלי (זה שהכי בטוח בעולם) אני מבחין בשוטר ממוצא מזרח אירופאי כבד שמסמן לי עם הידיים ועם מבטא 'מסביב..מסביב..' מסתבר שנקלעתי למרכזו של שטח סטרילי.
הסתכלתי מסביב..מסביב.
כלים מכלים שונים היו מפוזרים בחנייה, תרבדים, כפות הגשה, מצקות, מייבש כלים, ושברי זכוכית שעיטרו דווקא את המזדה של אמא.
הרגשתי שהדם נושר לי מהגוף והשרירים שלי נופלים. מה שהעיר אותי ממצב התרדמת הרגעי היו קריאות ה'מסביב מסביב' של האדון שוטר עם הידיים והמבטא.
'מה מסביב, זה האוטו שלי' אמרתי ברעד. 'אה' ענה השוטר והמשיך לצעוק 'מסביב..מסביב..' לאנשים אחרים.
מישהו אמר 'משוגע זורק דברים מהחלון' ואני הבטתי במזדה מפחד להתקרב. ספק מפחד ממה שאראה, ספק מפחד מפומפיה שתתעופף לעברי, וספק מפחד כי אני כזה.
שוטר אחר בלי מבטא אבל עם ידיים התלונן בבדיחותא שצריך לשכב כדי להסתכל כי נשבר לו הצוואר. למזדה של אמא נשבר החלון האחורי. שאלתי אותו מה אני אמור לעשות?
'תגיש תלונה במשטרה' הוא ענה. ואז נכנס לניידת עם השוטר השני עם המבטא והידיים ושניהם נסעו משם.
התקרבתי למזדה. בתא המטען עמד סיר חשמלי כבד ושבור. הוא חדר את השמשה ואת הפלסטיק המעוצב שבין השמשה לתא המטען. שברי השמשה שניתזו לכל עבר נצצו בשמש. וכבל החשמל של הסיר השתרך מאחור כמו זנב.
אני לא יודע למה ה'משוגע' השתגע ולמה דווקא על המזדה של אמא. אבל אולי הוא לא היה משוגע בכלל. אולי הוא רק רצה להגיד משהו על העלייה במחיר החשמל. ועל העלייה במחיר הדלק. ועל יפן. ואולי נמאס לו מהאוכל שאשתו עושה. אני לא יודע. אני לא יודע מי זה.
אני לא רוצה לדעת מי זה.
אני מתייחס לכל העניין כאות מן השמיים. נמאס לי כבר מהבניין הזה.
נכנסתי למזדה ונסעתי. בדרך שמעתי את הזכוכיות נוצצות ונופלות. האופק במראה האחורית נראה ברור מתמיד. מזדה עם זנב של סיר חשמלי משאירה שובל של נצנצים בגליל. שובל פרידה.

אין תגובות:

פרסום תגובה