תוויות

ראמאיאנה - חלק ראשון איודיה - תוך כדי קריאה

אחרי שביליתי את יום אתמול במקדשים ולא הבנתי יותר מדי החלטתי לצאת באודיסאה משלי אחרי הראמאיאנה. הראמאיאנה היא הסיפור המיתולוגי הבסיסי ויש גרסאות כמספר תתי הקהילות ההינדיות באסיה (למה זה מוכר לי?)
ציור קיר בארמון המלך - בנגקוק
הגעתי לחנות ספרים ענקית באנגלית בסיאם פארגון שזה קניון ע-נ-ק ומצאתי שני ספרים, אחד מפורט ונאמן למקור העתיק ובאורך שבע מאות עמודים של אנגלית צפופה למתקדמים, והשני מאה חמישים עמודים בכתב גדול וקריא עם ציורים. נחשו במי בחרתי?
יאללה סדר בעדר, נתחיל עם הפרק הראשון, אני כותב אחרי כל פרק אז יהיה פוסט לפרק. קניתי בשביל זה מקלדת בלוטות' פריקה וטוש פרמננט לבן.
פרק ראשון – איודיה
כמו בכל האגדות יש לנו מלך דאשאראט'ה שמולך על איודיה והוא נפלא ומושלם והמלך הכי טוב בעולם. אוכלים טוב, שותים טוב וחיים בשלום עם כולם. למלך המושלם היו שלוש נשים מושלמות, קאושליה, סומיטרה וקאיקאי. אבל מה? לא היו לו ילדים (מאיפה *זה* מוכר לי?)
המלך כינס מועצה שחשבה ומצאה שאין להם מושג וצריך לזמן נזיר גאון חכם מתבודד וסגפן מהיער בשם רישיאשרינגא ובטח לו תהיה תשובה. רישיאשרינגא הגיע, עשה מה שעשה וכולן נכנסו להריון.
קאושליה ילדה את ראמא ראשונה, קאיקאי ילדה את בהאראטא שנייה וסומיטה ילדה את לאקשמאנא ושאטרוג'נא. הנסיכים גדלו וכמובן שראמא היה המוצלח מכולם. אבל אז חזר הנזיר החכם הסגפן רישיאשרינגא וביקש מהמלך שראמא יבוא איתו אל היער כדי להילחם ביאקאשיני טאטאקא המרשעת, כי היא והבנים שלה מפריעים לו בטקסי ההתבודדות והשלווה שלו והוא לא יכול להטיל עליהם קללה כי זה יוציא אותו מהשלווה שלו וכל הסגפנות וההתנזרות שלו ירדו לטמיון ולכן הוא צריך שראמא יהרוג אותה.
המלך נבהל והתנגד, הוא הציע לבוא בעצמו עם הצבאות שלו במקום ראמא. אבל רישיאשרינגא סירב והטיח בו שכל המלכים אותו הדבר. ראמא שמע את הדברים ואמר לנזיר שמילה זו מילה והוא יבוא איתו אל היער ביחד עם אחיו לאקשמאנא.
הנזיר רישיאשרינגא ביצע את טקסיו והיי הופ הגיחו יאקאשיני טאטאקא המרשעת ובניה והפריעו לו. בחץ אחד הוריד ראמא את שני בניה והעיף אותם אלפי קילומטרים משם היישר אל אוקיאנוס. אבל את יאקאשיני בגלל שהיא אישה הוא רק ניטרל בלי להרוג כי הוא לא הורג נשים.
בתמורה הנזיר לימד את ראמא ולאקשמאנא להתרכז ולנתב את האנרגיות שלהם ואז לקח אותם למיטהילה שבא שולט המלך ג'אנאקא. הייתה שם קשת ענקית שאף אחד לא יכול להרים (מאיפה זה מוכר) וראמא הרים אותה ושבר אותה לשניים, וכך הוא זכה להתחתן עם בת המלך. המלך כל כך התרגש שנתן את כל בנותיו שיתחתנו עם אחיו של ראמא. חתונה מרובעת!
כולם הגיעו לאיודיה והיתה שמחה גדולה.
הזמן עובר והילדים נשואים ומסודרים והמלך מחליט שהוא עייף והגיע הזמן לפרוש ולהעביר את המלוכה לבנו בכורו ראמא. כל הממלכה געשה ושמחה והחלה בהכנות להכתרתו של ראמא האהוב. כולם פרט לאחת, מאנטארא העוזרת האישית של קאיקאי. היא באה אל קאיקאי והתחילה ללכלך על ראמא ועל אמו.
"איך זה יכול להיות, את האישה האהובה על המלך והבן שלך הוא לא היורש? אחרי ההכתרה את תהיי כלום, לא תהיי מלכה יותר, הבן שלך לא יהיה שווה כלום, יידחקו אותו הצידה,כשראמא יהיה מלך קאושלאיה תהיה האשה החזקה בממלכה ואת תצטרכי לבקש ממנה טובות.."
בקיצור חיממה אותה עד שקאיקאי נלחצה ולא ידעה מה לעשות.
"אל תדאגי" אמרה מאנטארא "יש לנו כמה טריקים בשרוול, יש לך כח על דאשאראתא הוא אוהב אותך, הוא הבטיח לך שתי משאלות – זה הזמן לנצל אותן. תורידי את איפור, תקרעי את הבגדים, תפזרי את השיער, לכי לחדר הכעסים תישכבי על הרצפה, קראי לדאשאראתא ותגידי לו שאם הוא לא עושה את מה שאת רוצה את לא תדברי איתו יותר בחיים"
המלך בא בריצה להתחנן אל אשתו האהובה, קוצי מוצי פוצי... לא עזר כלום. "שלח את ראמא ליער לארבע-עשרה שנה ותכתיר את בהאראטא למלך תחתיו!"
המלך לא ידע מאיפה זה נחת עליו, הוא התחנן, בלי ראמא אני אבוד! אבל כלום לא עזר. "נתת לי שתי בקשות כאשר הצלתי את חייך כשהיינו צעירים ועכשיו אני רוצה אותן!"
קאיקאי ציוותה על ראמא להתייצב מיד, המלך נכנע לאשתו (כי תמיד הם נכנעים לאשה כל המלכים האלה בכל ההאגדות) וקאיקאי ציוותה על ראמא לצאת לגלות ליער למשך ארבע-עשרה שנה.
ראמא הסכים מיד בלי להתווכח כי הוא שליו ורגוע ויש לו פאסון (וכמו כל הגיבורים הטובים הוא תמים וקצת אהבל [מי אמר ג'ון סנואו?{משחקי הכס חוזרים ביחד איתי}]) המלך לא ההפסיק לבכות כי הוא הבין שאין לו מילה יותר והוא די סיים את תפקידו, וראמא הלך לבשר לאמא שלו שהוא לא הולך להיות מלך, במקום זה הוא הולך להתבודד ביער ארבע-עשרה שנה, לאכול פירות ושורשים, לחשוב איך להיות אדם טוב יותר ואיך לעשות את העולם טוב יותר, ובכלל שזה עדיף כי בארמון הוא לא יוכל להתבודד, בטח לא בתור מלך (נו, כמו כל הגיבורים, צנוע, עניו, אידיאליסט, סוציאליסט, תמים וקצת אהבל).
האמא של ראמא לא קיבלה את זה כל כך טוב כמוהו והחליטה לפנות לפאסיב אגרסיב הישן והטוב
"איך אתה עושה לי את זה? כל החיים חיכיתי שהבן שלי יהיה מלך. סבלתי השפלות כי המלך לא אהב אותי כמו את הנשים האחרות והכל בשבילך, ועכשיו אתה מוותר. למה אתה עושה לי את זה? לא הייתי אמא טובה?" + לתלוש שיערות ולהכות על החזה סטייל.
הוא עונה לה משהו כמו "אמא תרגעי, זה ייעוד שלי, המשימה שלי. אני צריך להגשים את הבקשה של אבי (עוד מוטיב חוזר, להגשים הרצון של ההורים אף פעם לא של עצמך).
אחר כך הוא הולך לספר לאחיו לאקשמאנא, אחיו מזהה מיד שקאיקאי מאחורי כל זה ושהאח שלו תמים מדי ושאין ברירה הוא צריך לקחת את החרב ולהיפטר מקאיקאי. אבל ראמא עוצר אותו ואומר לו שזה הייעוד שלו והוא חייב לקיים את מצוות אביו. לאקשאמנא מבין עם מי יש לו עסק ומחליט להצטרף אל ראמא אל היער, אחרי הכל מה יש לו לעשות בממלכה שקאיקאי שולטת בה.
עכשיו ראמא צריך להודיע לאשתו שהיא לא תהיה מלכה, ובמקום זה הוא הולך ליער ומשאיר אותה עם חמתה ארבע-עשרה שנה בזמן שהוא מתבודד עם אחיו ביער. סיטא אשתו קולטת את המצב ומודיעה לו שהוא לא הולך בלעדיה לשומקום ובטח לא משאיר אותה בארמון עם אמא שלו.
ראמא סיטא ולאקשאמנא עוזבים את ממלכת קוסלה, כשהם רחוקים מספיק המלך קורס ומת. קאיקאי שולחת לקרוא לבנה מהממלכה שלה, וכשהוא מגיע הוא מבין במה האמא שלו והאף הארוך והנדחף שלה סיבכו אותו. הוא שולח לחפש את אחיו ראמא כדי שישוב למלוך על קוסלה אך לשווא.
סוף חלק ראשון.
אני מחכה במיוחד לחלק עם הקופים!



ביקור אצל דנה

קבענו וביטלנו ודחינו כי טנגו הכלב של דנה היה חולה מאוד, ובסוף החלטנו שנפגש בכל זאת. ובאותו בוקר שהחלטנו להיפגש טנגו הורדם. טנגו הוא הכלב של דנה והילד של דנה וגם השותף שלה לגידול חתולים. בתמונה פה מתחת טנגו והחתולה 'צפע' שטנגו אימץ בעצמו וגידל אותה מאז שמצא אותה. היא מרשה רק לו ללקק אותה ובאה אליו כל הזמן ומתכרבלת בתוכו.
טנגו וצפע
אז אחרי זה הכי חשוב שדנה לימדה אותי לשתות ג'ין וטוניק. ואחרי שלמדתי קניתי ג'ין Beefeater וגם כוסות לג'ין וכמו בן טוניק, ודנה קנתה לי מודד שוט/צ'ייסר של ברמנים (כי אני טירון בג'ין).
מדף ג'ינים

הקרח שנשאר אחרי הג'ין וטוניק
הבית של דנה הוא בכלל לא בישראל הוא בממלכה המאוחדת. והמלכה שולטת בו ושאלוהים ינצור אותה!

האיש שצמח לו זין על האף

ePub זמין פה

האף של דיק גירד, אז הוא שפשף אותו מתוך שינה, אבל האף המשיך לגרד. אחרי כמה שפשופים דיק התחיל להתעטש. העיטושים המשיכו עד שהוא התעורר מהם. הוא הביט בטלפון וגילה שהוא הקדים את השעון המעורר בשלוש דקות, עדיף ככה, יקיצה טבעית גם אם היא מעיטושים טובה מיקיצת צלצול. האף של דיק המשיך לגרד, הוא ניגש למקלחת וקינח אותו. האף שלו היה גדול מהרגיל וקצת אדום. הוא חשב שזה מהצינון, אז הוא שטף פנים, צחצח שיניים והלך למטבח להכין קפה.

הטלפון שלו צלצל.

"היי, בוקר טוב" ענה דיק בצרידות בוקר.

"בוקר טוב, מה הערתי אותך?" היה זה אחיו מעבר לקו.

"לא, אני מכין קפה"

"אתה זוכר שמחר יש יומולדת לליאלי בגן־צבר והבטחת שתעזור לי עם ההכנות"

"כן, אני זוכר"

"קנית מה שביקשתי, לא ענית לי להודעה"

"קניתי את הרוב, אני אקנה את השאר היום" שיקר דיק, הוא עוד לא קנה כלום.

"טוב, תהיה אצלי מחר בשבע בבוקר, ניקח את האוטו שלי עם הכיסאות של הילדים"

"סבבה"

"ביי"

הקפה של דיק גלש. הוא קילל. על הגז הצטברה כבר שכבה עבה של גלישות קפה. דיק הרהר בשאלה האם זה הזמן לנקות את הגז ודחה את ההרהור לאחר הקפה. האף שלו המשיך לגרד. הוא חשב שהוא מרגיש את האף שלו גדל, אבל הוא דחה גם את המחשבה הזו לאחר הקפה. הוא קינח את האף שוב ושפשף אותו והאף גדל עוד קצת. הוא חזר למקלחת להביט במראה.

בקצה אפו שהתנפח מעט והאדים לא מעט נפער חור קטן, ממש חריר. דיק קרב ראשו למראה והביט מקרוב. הוא ניסה ללחוץ על האף משני הצדדים ולסחוט את החור בציפייה שגוש שומן קטן ישפריץ החוצה וכל העניין יסתיים בחצ'קון גדול במיוחד אבל שום דבר לא השפריץ החוצה. האף שלו כאב מהניסיונות והוא שפשף אותו שוב, הוא גדל עוד קצת.

דיק הביט במראה, איזה בוקר מחורבן חשב לעצמו. הוא הפשיל את תחתוני הבוקסר שלו והתכוון להשתין אך ללא הצלחה. השלפוחית שלו לחצה וכלום לא יצא. הוא ניגש למטבח, הקפה שלו היה קר. הוא שתה שתי כוסות מים. שתי כוסות מים כל בוקר זה בריא, ככה אמרו לו, והוא סיים את שתי בכוסות. השלפוחית שלו לחצה שוב והוא ניגש לאסלה שבמקלחת כדי לנסות שוב. כלום. דיק הביט בזין שלו ודיבר אליו. 'נו, אולי תשתין כבר'. אבל הזין כמו זין לא ענה ודיק שם לב שהחור בקצה של הזין שלו נעלם.

"מה לעזאזל?" סינן דיק. אבל לא היה במקלחת מי שישמע. האף שלו עקצץ, הוא חשב שיש לו עוד עיטוש, והוא הרים את הראש לכיוון המנורה אבל במקום התעטשות יצא לו שפריץ, ואז עוד אחד, ואז זרם שלם של פיפי שהשפריץ לכל עבר, על הכיור, על המדפים, על השטיחון של המקלחת, על המגבת שלו. הוא ניסה לעצור את השיטפון, אבל אי אפשר לעצור פיפי כשהוא בשוונג[1]. הוא גם לא הצליח לכוון כי האף‑בולבול שלו היה עדיין קצר מדי בשביל זה והוא ניסה תוך כדי הקילוח לחמוק מהפיפי המתיז של עצמו, הזרם נחלש לבסוף עד שהפסיק, דיק עמד בתוך שלולית פיפי, המום.

"שיט, פאק, שיט שיט שיט, פאק, סססעמק"

***

דיק ישב בחדר ההמתנה של רופא המשפחה שלו. הוא אחז בידו נייר טואלט מגולגל מוצמד לאף־בולבול שלו. כל אחות שעברה לידו שאלה אותו אם מדמם מהאף ואם הוא רוצה שהיא תסתכל, הוא לא רצה וכל ההתעניינות הזו רק עצבנה אותו עוד יותר. על הדלת של חדר הרופא הייתה רשימה, השם שלו היה כתוב בעט בין שני שמות מודפסים, לפי הרשימה היו לו שבע דקות להיות אצל הרופא, זהו. המספר שלו הגיע והוא נכנס.

ראשו של הדוקטור היה תחוב במסך המחשב ודיק הוריד את הנייר מהאף, הוציא את כרטיס קופת חולים שלו והגיש אותו לדוקטור. הדוקטור חטף את הכרטיס מבלי להביט בדיק והעביר אותו בקורא המיועד.

"ריצ'רד פנחס שמוקלר" קרא הדוקטור מהמסך. "מה הבעיה?"

"צמח לי זין על האף" ענה דיק. הדוקטור התיק ראשו מהמסך לראשונה מאז שדיק נכנס לחדר, הוא הטה את ראשו למטה והביט בדיק מעל למשקפיו ושאל "מה?"

"צמח לי זין על האף"

"באת  לצחוק עלי?" שאל הדוקטור.

"מי צוחק עליך, אתה רואה את החור הזה?" דיק רכן קדימה והצביע על הקצה של אף-הבולבול שלו. "אני משתין ממנו, והחור שהיה לי בקצה של הזין סתום." הדוקטור תפס את קצה אפו המבולבל של דיק ולחץ עליו, עיניו נפתחו והוא קם מהכיסא. הוא הסתובב לכיור שמימינו, שטף ידיים עם סבון, ניגב אותם וחבש כפפות. הוא חזר למקומו ומישש את אפו המבולבל של דיק בשנית. דיק צחקק שלא בכוונה ואפו גדל קצת והתקשה.

"אוי" פלט הדוקטור ונרתע לאחור. "תשכב על המיטה, אני רוצה לבדוק את איבר המין שלך". דיק הפשיל מכנסיו ונשכב על המיטה. הדוקטור הציץ מתחת לתחתוניו, הזין הסתום של דיק היה שם ומתחתיו שני שקעים קטנים שנראו כמו הכנה לנחיריים. אבל הביצים נראו בסדר.

"זה מעניין.." מלמל הדוקטור בעיקר לעצמו. "מאוד מעניין" המשיך, "אני צריך להתייעץ עם מישהו, אני יכול לצלם אותך?" שאל הדוקטור ושלף את מכשיר הטלפון הנייד שלו.

"דיק הביט בדוקטור בבעטה, "מה פתאום! אתה לא מצלם אותי!" הוא התיישב על המיטה של הדוקטור והתכוון להתלבש.

"אני חייב לשלוח לקולגה, הוא לא יאמין לי" ניסה הדוקטור לשכנע, "אני לא אצלם לך את העיניים, רק את האף והזין, לא יזהו אותך בכלל" דיק נכנע להפצרות הדוקטור והסכים בחוסר רצון בולט. הדוקטור צילם את איבריו של דיק וחזר למקומו, דיק התלבש והתיישב מול הדוקטור. הדוקטור תיקתק משהו בטלפון הנייד שלו ואז חייג בטלפון הקווי המשרדי ושם אותו על רמקול.

"עמנואל זה חיים, חיים טישלר" צעק הדוקטור לחלל החדר.

"חיים השתגעת? אתה שולח לי דיק פיקס באמצע העבודה?" הדוקטור התחיל לצחוק בקול.

"זה אומר שקיבלת את התמונות" המשיך הדוקטור בחיוך "הן של מטופל שלי, תסתכל טוב על שתיהן ותגיד לי האם ראית משהו כזה" הפרופסור מעבר לקו מלמל רגע וניסה למצוא את התמונות אצלו בטלפון, דיק והדוקטור ישבו בשקט והביטו בטלפון הקווי.

"אוי" אמר הפרופסור מעבר לקו. "אוי. אוי. אוי. אוי" המשיך, "אוי. אוי. אוי. אוי. אוי" דיק נע באי נוחות בכיסאו, הדוקטור רכן לכיוון הטלפון הקווי.

"נו?"

"אוי. אוי. אוי. אוי"

"רק אוי?"

"כמה זמן זה ככה?" שאל הפרופסור מעבר לקו.

"זה התחיל מהבוקר" אמר דיק.

"אוי. אוי. אוי. אוי. וזה עדיין משתנה?"

"קצת"

"איך קצת?"

"האף שלי גדל קצת" אמר דיק, "והזין שלי קטן" הוסיף בלחש.

"אוי. אוי. אוי. אוי" דיק תפס את ראשו בידיו, הוא היה מיואש. הדוקטור לעומתו היה מחויך.

"אז מה אתה אומר עמנואל?"

"לא יודע.. לא יודע.. אני לא חושב שיש מה לעשות עכשיו, שיחזור אליך מחר בבוקר ונדבר. נראה איך זה מתקדם"

הדוקטור חיים טישלר נפרד מפרופסור עמנואל וסיים את השיחה, הוא תיקתק במחשב והדפיס לדיק דף עם שעת התור למחר בצהריים והוסיף "עמנואל הוא אורולוג מומחה, אם יש מישהו שיכול לעזור לך זה הוא, אל תדאג, להתראות מחר" אבל דיק דאג, הוא יצא מהחדר של הרופא וכל הממתינים הביטו בו בכעס, הוא חרג משבע הדקות שהוקצו לו, אבל הוא שכח  מזה והיה בטוח שכולם מסתכלים עליו בגלל האף המבולבל שלו, הוא ברח בריצה מהמרפאה.

***

דיק צעד ברחוב עם יד על האף המבולבל שלו, היה לו קשה לנשום והוא הזיע. הוא הרגיש שכל העוברים ושבים נועצים בו מבטים, הוא האיץ את הליכתו, התנשף קצובות מהפה והטלפון שלו צלצל שוב. זה היה אח שלו. "שיט, היומולדת" הוא סינן לעצמו וסינן את השיחה. הוא חייב לעבור בחנות המשחקים. הוא הסתובב וחזר על עקבותיו, מזיע כל הדרך למרכז המסחרי. הוא אסף לסל את כל מה שהיה לו ברשימה, ושאל את המוכרת אם יש לה מסיכות גדולות למבוגרים. פורים עוד רחוק, אבל המוכרת שלפה ארגז מתפרק מאחד המדפים העליונים עם כל מיני דברים שנשארו מהפורים הקודם ואמרה לו שיפשפש אולי הוא יימצא שם משהו. הוא מצא מסיכה של פיל בצבע ורוד עם חדק ארוך שיכסה לו את האף המבולבל ומדד אותה, הוא הסתכל במראה קטנה שהייתה בחנות, הכל מכוסה, הוא נרגע. הוא צעד הביתה עוטה מסיכת פיל ורוד. הפעם באמת כל העוברים והשבים נעצו בו מבטים, אבל לא היה לו אכפת כי הם לא הסתכלו עליו בגלל שצמח לו זין על האף אלא בגלל שהיה מחופש לפיל ורוד.

דיק הגיע הביתה מתנשף, הוא הלך למראה במקלחת כדי לבחון את האף המבולבל שלו, הוא היה פחות אף ויותר בולבול. בולבול מאופאף. הוא הבין למה הוא נושם מהפה, זה בגלל שהנחיריים שלו נסתמו. הוא הפשיל את מכנסיו ואת תחתוני הטנגה ונשם לרווחה דרך מה שהיה פעם הזין שלו ועכשיו נפערו בו שני נחיריים. הוא ייאלץ לעבור ללבוש בוקסרים, ומכנסי דייגים כמו איזה סטלן שחזר מהודו. איזה זין, חשב לעצמו.

***

דיק קם בבוקר עם הנגאובר, הוא שתה כל כך הרבה כדי להירדם ועכשיו הוא הצטער על זה. הוא שכב על הגב והראש שלו התפוצץ אז הוא התגלגל ימינה כדי לתחוב את ראשו בכרית, הוא לא הצליח, הייתה לו זקפת בוקר. איזה זין, חשב לעצמו. ועכשיו הוא גם היה חייב להשתין. איזה זין כפול, קילל דיק לעצמו. הוא ניגש למקלחת והסתכל במראה, מתחת לזקפת האף נתלו שתי הביצים שלו. הבוקר לא יכול היה להיות יותר גרוע, הטלפון שלו צלצל. "שיט, היומולדת בגן!"

***

דיק ישב על כיסא קטן של גן ילדים עם מסיכת הפיל הוורוד ומכנסי דייגים אפורים. הוא חבש את הזין והביצים ביחד ותחב אותם לתוך החדק של הפיל. הוא המתין בקוצר רוח שהיומולדת תיגמר והתור לרופא יגיע.

"הי, תראו איזה פיל חמודי מודי" קראה הגננת לילדים, "אתם יודעים איך קוראים לאף של הפיל?" הוסיפה וכל הילדים בגן צעקו בקול "חדק!" הגננת רכנה לעבר דיק, השדיים שלה נלחצו מטה על חולצתה והגדילו את המחשוף, היא שלחה יד ללטף לדיק את החדק. דיק החל להזיע וחמק מהליטוף, הוא זינק לכיוון שולחן הכיבוד של היומולדת ועשה עצמו כאילו הוא מסדר במבה בצלחות למרות שכל הבמבה כבר הייתה מסודרת. האח של דיק נכנס עם העוגה ודיק פינה לה מקום על השולחן.

"מה קורה איתך? ומה זו המסכה המטופשת הזו, זה לא פורים"

"גדל לי משהו על האף ואני לא רוצה להפחיד את הילדים" דיק לחש.

"מה זה חצ'קון? מה אתה בתיכון?" אח של דיק צחקק.

"עזוב, יש לי תור לרופא, אני צריך לזוז" סינן דיק.

"חכה כמה דקות, לא תאכל מהעוגה?"

"אין לי תיאבון" אמר דיק וחמק מהגן.

***

"אוי. אוי. אוי. אוי"

"גם אתה מתחיל עם אוי" נזף דיק בדוקטור.

"זה ממש זין" אמר הדוקטור.

"כן, זה ממש זין!" ענה דיק ברוגז.

"תשמע, ביום ראשון אני בבית חולים, קבעתי לנו פגישה עם פרופסור עמנואל"

"זה בעוד חמישה ימים! אין משהו יותר קרוב?"

"חמישה ימים זה קרוב, תאמין לי, והפרופסור מקבל אותנו על הפסקת צהרים שלו, אחרת זה לפחות חצי שנה!" דיק נאנח מייאוש.

"אל תדאג, אני אתן לך אישור מחלה לשבוע" אמר הדוקטור מנסה לעודד אותו.

"אין טעם, אני עצמאי" פלט דיק, וחבש את מסיכת הפיל הוורוד. יש לו חמישה ימים להעביר, איזה זין.

***

דיק עמד במקלחת מול המראה והביט בזין שהשתרבב לו מהמקום בו נהג להזדקר אפו. פעם ראשונה שהוא מסתכל עליו כל כך מקרוב. האשכים שלו נראו כמו שפם. הוא נראה כמו פריק. הוא הסתובב בבית רק עם חולצה כי היה חם והוא לא ראה סיבה לנשום בבית דרך המכנסיים. איזה מוזר זה יהיה אם אני אצטרך להתעטש פתאום, חשב לעצמו, עם העיטושים התיאטרליים שלי זה עלול להיגמר בפריצת דיסק!

דיק עבר בין המקלחת לסלון למטבח לחדר שינה ולמקלחת שוב, והמשיך לעבור בין כולם חסר מנוחה ומעש. הוא רצה לדבר עם מישהו אבל למי הוא יכול לספר שצמח לו זין על האף? הוא לא רוצה שאף אחד יידע. הוא גיגל "זין על האף" אבל מצא רק מלא גרסאות של אותה בדיחה, משהו עם 'תראה עולם'[2]. הוא סינן חברים שהתקשרו וסינן משפחה שהתקשרה וסינן גם את אח שלו, הוא שלח לו הודעה שהוא קצת חולה וכואב לו הגרון והוא לא יכול לדבר. הוא לקח בירה מהמקרר והמשיך להסתובב ולהסתובב. הוא ניסה לישון אבל לא הצליח להרדם על הבטן כי... נו, וגם לא על הגב כי, נו, הביצים, ברור. ועל הצד הוא לא מצליח להירדם אף פעם. הוא שתה עוד בירה, ואז עוד אחת. הוא נכנס לטינדר, הוא יצא מהטינדר. הוא נכנס שוב, ויצא שוב. הוא עבר על הפייסבוק. ושוב, ושוב ושוב. המקום היחידי שהוא יכול ללכת אליו זה פסטיבל מדע בדיוני ופנטזיה שמתקיים בעיר. כולם מתלבשים שם מוזר ומתחפשים לכל מיני דברים, הוא יוכל להשתלב טוב עם מסיכת הפיל הוורוד שלו. דיק נכנס לאתר של הפסטיבל והסתכל על תמונות, כולם היו מחופשים לדמויות מסרטים ומספרים ולא היה שם אף פיל ורוד. הוא חיפש דמות של פיל בסרטי מד"ב ופנטזיה, וקצת לפני שהוא התייאש הוא מצא את [3]MAX REBO רק שמקס לא היה ורוד הוא היה כחול!

דיק הניח את מסיכת הפיל הוורוד בתוך דלי ומילא אותו במים, הוא חיפש צבע כחול, הוא מצא שני עטי פיילוט וניסה לחתוך אותם עם קאטר. הדיו נזל אל תוך הדלי אבל גם על הידיים שלו, הוא לא חבש כפפות. הבירות גרמו לו להזיע והוא ניגב את הזיעה ממצחו עם היד המלוכלכת מבלי לשים לב, ואז הכניס ידיו לתוך הדלי ופמפם את המסכה פנימה והחוצה מהמים. המסכה הייתה כחולה וכך גם הידיים שלו וגם הבגדים שלבש. הוא דחף את המסכה למייבש הכביסה והלך לשטוף ידיים במקלחת, הפנים שלו היו צבועות והוא ניסה לנקות את הדיו מהפנים ורק מרח אותו יותר. הוא סיים כשפניו וידיו והזין שנח במקום אפו כולם תכולים, הוא לא היה צריך מסיכה.

דיק הוציא את המסכה מהמייבש, הפיל היה כל כך מנופח שיכול היה בקלות להצטרף לחמישיית ג'קסון[4]. הוא חבש את המסכה בכל זאת, היא גרמה לו להרגיש מוגן, הוא הוסיף לתחפושת מלודיקה ישנה שלא ניגנו עליה בעשרים שנה האחרונות, אחרי הכל הוא אמור להיות פיל קלידן בלהקה. הוא לקח עוד בירה מהמקרר ויצא.

***

ברחבה של הפסטיבל היו בעיקר ילדים מחופשים לכל מיני דמויות מסדרות טלויזיה חדשות, הוא לא זיהה אף אחד ואף אחד לא זיהה אותו. כמה ילדים שאלו אותו איזו דמות הוא, הם לא הכירו אותה, התבאסו והלכו. הוא חיפש את האיזור של הכבדים, החבר'ה ממלחמת הכוכבים. האזור של מלחמת הכוכבים היה בפנים, והיה צריך לעבור את השומר בשביל זה. השומר לא זיהה את הדמות וביקש מדיק תעודת זהות. דיק הגיש לו.

"להוריד מסיכה"
"מה?" דיק הופתע.
"להוריד מסיכה, לא מתאים תמונה" אמר השומר.
"אבל כולם מחופשים" מחה דיק.
"כולם מחופשים בחוץ, מחופשים בפנים צריך מוריד מסיכה" דיק התעצבן והוריד את המסיכה. הזין הכחול שלו השתרבב מאיפה שהיה פעם האף. והפנים הכחולות שלו קצת האדימו מכעס, אז כל המחזה היה קצת סגול.
"יו, איזה איפור מושקע" אמרה בחורה מחופשת לנסיכה ליאה[5] שעמדה מאחוריו בתור "מעולה, מי איפר אותך?" אבל איזו אמא שהייתה שם התחילה לצעוק, "מה זה הפסטיבל הזה!" וכיסתה את העיניים של ילדה שהחזיקה בידה "זה פסטיבל של סוטים!" היא גררה את הילדה ועוד ילד מהתור ושנייהם התחילו לבכות. עוד הורים התחילו לצעוק והשומר החזיר לדיק את תעודת הזהות שלו וסינן "תיכנס, תיכנס, ותלבש מסיכה יופטפויומאט".
דיק נכנס ולפני שהוא הספיק לחבוש את המסיכה של הפיל הבחורה שהייתה אחריו בתור אחזה בידו ומשכה אותו משם, "בוא, מקס ריבו, אני יודעת בדיוק מה אתה צריך!" היא זיהתה אותו! היא ממש זיהתה אותו! דיק חייך בפעם הראשונה ביומיים האחרונים. הוא התכוון לחבוש את מסיכת הפיל שלו אבל הבחורה עצרה אותו, "זה מעולה ככה!" היא צעקה לו באוזן בין כל ההמולה וגררה אותו למרתף.
"זה האיזור של המבוגרים" אמרה לו תוך שהם עוברים שומר שהכירה "ואני הוד מעלתה ליזה", ליזה והשומר התחבקו והתנשקו על הלחי והשומר נתן לדיק ולליזה לעבור. היו שם מלא דמויות ממלחמת הכוכבים, בעיקר אימפריאל סטורמטרופרס[6] לבנים, קבוצת דארת' ווידארים שחורים ושלושה צ'ובאקות. דיק וליזה נדחפו לבר, דיק הזמין שניי חצאים של בירה, אבל היה לו מסובך לשתות אז הוא נתן את שלו לצ'ובאקה שעבר שם ולקח קוקטייל ורוד עם קש.
הייתה שם במה קטנה עם דארת' ווידר שניגן על גיטרה חשמלית ומאסטר יוֹדָּה שניגן על אקוסטית. הם ניגנו בעיקר דילן וספרינגסטין מהסבנטיז והאייטיז.
"אולי תנגן משהו"
"מה?" דיק הביט בליזה מנסה להבין מה היא רוצה.
"תנגן מה שאתה רוצה"
"למה?" שאל דיק, וליזה הצביע על המלודיקה שלו.
"או, זה רק בשביל התחפושת" חייך דיק.
"אתה מקס ריבו, אתה חייב לנגן, תעלה לבמה" דיק סיים בלגימה אחת את המשקה הורוד שלו והזמין עוד אחד.
"מה פתאום, אני לא יודע לנגן כלום" היא צחקה והתחילה לצעוק "מקס ריבו בנד! מקס ריבו בנד!" דיק התחבא מאחורי המשקה הורוד השני שלו. אבל זה לא עזר לו כי הקהל הצטרף לליזה והתחיל לקרוא בקצב "מקס ריבו בנד! מקס ריבו בנד!" דיק הסמיק מתחת לפנים הכחולות שלו והזין הכחול שלו וסיים את המשקה הורוד השני שלו. שני חיילי אימפריה לבנים אחזו אותו מכל צד והעלו אותו לבמה, והדארת' ווידר שעליה פקד עליו לנגן! היוֹדָּה עם האקוסטית הפסיק גם הוא לנגן והשתרר שקט, כולם הסתכלו על דיק. דיק הרים את המלודיקה שלו והתחיל לנגן. סול, סול, לה, לה, סי, סול. סול, לה, סול, לה, סי, סול" זה היה הדבר היחידי שידע לנגן, 'קום בחור עצל' משיעור חלילית הראשון והיחיד שלו בכיתה א'. הקהל התפוצץ מצחוק וצמד הגיטריסטים חזר לנגן, שני השומרים שגררו אותו לבמה זרקו אותו בחזרה לקהל ודיק זחל לבר. הנסיכה־ליאה­־ליזה לא הפסיקה לצחוק, ודיק כבר היה שיכור לחלוטין.
הוא זכר במעורפל נסיעה במונית וטיפוס אינסופי במדרגות, הוא עמד כרגע בקושי בשירותים של ליזה והשתין, זה מסובך להשתין כשאתה שיכור, ועוד יותר מסובך להשתין כשאתה שיכור והזין שלך על האף. הוא התיז לכל עבר ואז כרע ברך ודחף את הראש לאסלה. הוא שטף פנים, ושיכרותו דעכה במקצת.
ליזה ישבה על המיטה נשענת על הקיר, רגליה ישרות ומְשֻׁכָּלוֹת, היא התעסקה בטלפון שלה וחיפשה מוזיקה, דיק התיישב בקצה המיטה.
"כל כך הרבה זמן בשירותים, כבר חשבתי שהורדת את המסיכה"
"אה, .." גימגם דיק. "זו לא מסיכה" ליזה חייכה. היא שמה את נעימת הפתיחה של מלחמת הכוכבים וצחקה בקול. היא רכנה לכיוונו של דיק, הוא לא הבחין בה, הוא בהה קדימה והיה עסוק במחשבות מבולבלות ושיכורות על עצמו. היא ליטפה את אף הזין שלו, וצבטה אותו. דיק צווח "איי, מה את עושה" הוא הרחיק אותה ממנו. היא צחקה, תפסה את הזין שלו ומשכה, להפתעתה הוא לא ניתלש. דיק קם מהמיטה במהירות ונתקע בכוננית הוא נצמד בגבו לקיר ואחז בזין הכואב שלו, הוא היה צבוט ומשוך, ודיק יבב ושיפשף אותו.
"זה אמיתי, אמרתי לך!" הוא צעק. עינייה של ליזה נפקחו ופיה נפער, היא קמה והתקרבה אליו, דיק היה מבוהל וניסה להיבלע אל תוך הקיר ללא הצלחה. היא קרבה את ראשה אל ראשו והסתכלה על הזין שלו מקרוב, היא הושיטה יד לגעת בו שוב, אבל דיק עצר אותה.
"אני אגע בעדינות, מבטיחה" היא לחשה. היא הניחה שתי אצבעות על הזיין שלו והזיזה אותן לכיוון מטה, היא הוסיפה אגודל ולחצה בעדינות. "וואו, יש לזה דופק!" היא אמרה.
"אז יש לך שניים?"
"שניים?" דיק שאל.
"שני בולבולים?"
"לא.." דיק הפשיל את מכנסיו, ליזה התרחקה ממנו. הוא הוריד את תחתוניו והאף שלו הזדקר מהמקום בו אמור להשתרבב הזין שלו. היא התרחקה עוד קצת לאחור, נתקלה במיטה, נפלה עליה ואז התחילה לצחוק. היא צחקה כל כך חזק וכל כך הרבה שהיא כמעט נחנקה. דיק החל להתלבש. ליזה ניסתה לעצור את עצמה וצפצפה "למה אתה מתלבש.. זה בסך הכל אף.." דיק רצה לברוח משם והיא אחזה בידו מנסה לעצרו מלהתלבש. "אני צוחקת!" אמרה והמשיכה לצחוק, היא דחפה אותו על המיטה והתיישבה עליו.
"אתה חמוד" היא לטפה את הזין שלו והוא הזיז את ידה.
"הלכת לרופא?"
"כן"
"ומה הוא אמר? מה זה?"
"הוא לא יודע, יש לי בדיקה אצל איזה פרופסור ביום ראשון, פעם ראשונה שהוא נתקל בזה"
"זה מדהים, הזין והאף שלך התחלפו ונהיית כחול"
"הכחול זה בטעות כשניסיתי לצבוע את המסיכה של הפיל" היא צחקה שוב, דיק הסית את מבטו ממנה והיא הפסיקה לצחוק.
"אני מצטערת. גם לי זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בזה" היא הזיזה את פניו ונישקה אותו על פיו, ואז היא התחילה לצחוק שוב "זה מדגדג" אמרה. דיק הרים את פלג גופו העליון ונשען על מרפקיו, איבר מינו ואשכיו כיסו את פיו. הוא הטה את ראשה ימינה ופיו נחשף, הם התנשקו שוב וצחקו יחדיו.
ליזה ישבה על פניו של דיק, היא נעה עליהן באיטיות, היא הייתה ערומה למעט פיאת תסרוקת הגלגלים של הנסיכה ליאה שחבשה לראשה.
"מקס, הו מקס"
"הוד.. מע.. מע..לה..תה.. ה.. נ.. סיכה .. ליאה" דיק הבליח מפיו בין תנודותיה של ליסה, היא כיסתה את רוב פניו וקיפצה עליהם הוא נשם מהאף.
"תשיר לי משהו, מקס, תשיר.." דיק ניסה לשיר, באמת, אבל זה היה קשה, הוא ניסה לזמזם. ליזה התיישרה על פניו וקיפצה במרץ, היא נשענה בידה על בטנו, דיק הקשה אותה, ליסה החלה לגנוח, הוא הרגיש את הזין שלו יותר מתמיד, הפולסים ממערכת העצבים שלו התרוצצו בחוזקה במוחו. ליזה המשיחה לגנוח וחפנה את מפשעתו של דיק. הזין לא היה שם אבל אפו כן והיא מחצה אותו. דיק נחנק. הוא ניסה לנשום מהפה, ולצעוק, ולהשתנק אבל היא הייתה חזקה ממנו. ליזה צעקה וקיפצה ודיק החל להאדים ולהילחץ. הוא ניסה להרים אותה עם ידיו אבל היא נחתה עליו מחדש כל פעם שהצליח להרים אותה במקצת ולנשום קצת מהפה. הוא התחיל להסתחרר מחוסר חמצן ובמאמץ אחרון הפיל אותה הצידה על המיטה וחילץ את ראשו מירכייה ואת אפו מידה והחל שואף ומשתעל ושואף ונושף ושואף עוד ועוד אויר, הוא הזיע והיה אדום וליזה שכבה לידו מתנשפת ומחוייכת.
"זה היה מעולה, אני חייבת לספר לחברה" היא חיפשה את הטלפון שלה ושמה לב שדיק עדיין לא התאושש.
"חמוד, אתה בסדר?" היא שאלה, דיק ניסה לענות, אבל הוא עדיין היה עסוק בלנשום. היא מצאה את הטלפון שלה.
"חנקת אותי!" הוא צעק במהירות וחזר לנשום. הוא חיפש נייר טואלט לקנח את אפו שנזל.
"מה?"
"חנקת אותי" הוא קינח את אפו שהיה אדום וצפוט. "חנקת אותי! תפזת לי את האף תוך כדי סקס ולא הצלחתי לנשום!"
"אוי.. לא התכוונתי" היא גיחחה. "תנשום, חמוד" היא אמרה וליטפה את שיערו, הוא הסית את ידה. והתיישב על קצה המיטה עדיין מתנשף.
"את לא תאמיני למה שקרה לי עכשיו!" דיק הסתובב לליזה, היא דיברה בטלפון עם חברתה וסיפרה לה עליו. הוא התחיל להתלבש.
"לאן אתה הולך?" דיק לא ענה ולבש את מכנסיו.
"אל תלך, אתה חייב לפגוש את ג'ואן, היא פריקית של סטאר וורז!" דיק חיפש את מסיכת הפיל שלו. "והיא כוסית!" ליזה הוסיפה.
"את משוגעת!" הוא קרא לעברה. הוא לבש חולצה והתכוון ללבוש את המסיכה שלו.
"חכה רגע" אמרה, ואז צעקה לכיוון הטלפון שלה "רגע, אני אצלם לך אותו" דיק נבהל, הוא ניסה לחבוש את המסיכה אבל לא הצליח, היא התחילה לצלם אותו והוא הניח את ידיו על פניו כדי להסתיר את הזין שלו וחיפש את הדלת. ליזה רדפה אחריו "רק תמונה אחת, אל תהיה קשה" הוא נתקל בשידה והפיל משהו שהיה עליה, הנעליים שלו נשארו איפשהו ליד המיטה אבל הוא לא חזר לחפש אותן, "חכה רגע, היא לא תאמין לי! רק תמונה אחת!" דיק הגיע לדלת וליזה דלקה אחריו, הוא פתח אותה והתחיל לרוץ במדרגות, הוא עוד שמע אותה צוחקת מאחוריו אבל הוא לא הסתובב.

***

דיק ישב בחדר ההמתנה בבית החולים, הרופא שלו היה בפנים וגם המומחה. הוא חיכה. הוא השאיר את הטלפון בבית, הוא כיבה אותו לפני יומיים. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם כל הטלפונים, הפוסטים, המיילים וההטרדות של מעריצות של סטאר וורז[7] וסטאר טרק[8] ואפילו צופות נאמנות של ט'אנדר קאטס[9]כולן ניסו להגיע אליו. חצי תמונה שליזה הצליחה לצלם חרכה את הרשת, הצטרפו אליה צילומים בשחור לבן ממצלמות הביטחון של הפסטיבל, דיק משוחח עם השומר, דיק מוריד את מסיכת הפיל וגם כמה קטעים שלו משוטט לבד בעיר יחף ובוכה. הם אפילו הצליחו למחזר ראיון נרגש עם האמא ההיסטרית והילדים מהתור לפסטיבל. צלמי פפראצי המתינו מחוץ לביתו, וכל מיני אנשים עם טלסקופים ועדשות ענקיות חיכו בבתים של השכנים ממול למקרה ויציץ מאיזה חלון. לילה קודם, הוא אסף את כל התחבושות מערכת העזרה הראשונה שהייתה לו בבית, שם קצת צמר גפן משני צידי הזין שלו וליפף את החצי התחתון של ראשו בתחבושות, מהצוואר ועד לעיניים. הוא הוסיף כובע בייסבול שחור ומעיל ארוך כמו של בלשים, משקפי שמש ומטרייה כדי שיוכל להרביץ לצלמים שיירדפו אחריו. הוא חיכה עד שלוש וחצי בבוקר ואז חמק מהבניין בהצלחה. את הדרך לבית החולים הוא עשה ברגל, מתגנב בין חצרות של בתים משותפים ואחוריים של מרכזים מסחריים. בכניסה למיון נפטר מהמטרייה, הכניס את הכובע והמעיל לתוך תיק, והוציא סיגריה. דיק עישן דרך התחבושות עד שאחד השומרים יצא החוצה וביקש אש. דיק נתן לו.

"תיזהר שלא תשרוף את עצמך" זרק לו השומר כשהסיגריה של דיק התקצרה. דיק גיחך בקול מאולץ והמתין שהשומר יסיים את הסיגריה שלו. הפ נכנסו ביחד פנימה ודיק צעד בביטחון לעבר בניין האשפוז, השומר פשוט התעלם ממנו. הוא המתין שהמנקות יסיימו לנקות את השירותים לפני שבית החולים נפתח למבקרים ונעל את עצמו באחד התאים. הוא ישב בתוך ענן הכלור עד שהגיע התור שלו, ועבר לחדר ההמתנה בהמתנה לדוקטור טישלר ופרופסור עמנואל שיקראו לו.

דלת חדר הרופא נפתחה קמעה וראשו של דוקטור טישלר הציץ ממנה. הוא חיפש את דיק, מבטיהם הצטלבו, דיק קם, הדוקטור נעלם אל תוך החדר ודיק בעקבותיו.

פרופסור עמנואל ישב שם ושיחק בזקנו ובשפמו. הוא ליטף אותם חזור ולטף. דיק התיישב והתחיל להוריד את התחבושות ולגלגלן אחת אחרי השנייה. עם כל תחבושת הפרופסור התיישר מעט בכיסאו וליטופי הזקן שלו התמעטו, בתחבושת האחרונה כבר רכן הפרופסור קדימה, קרוב ככל שהשולחן שביניהם אפשר לו והביט בעניין רב בחלקי פניו הנחשפים של דיק. עיניו של הפרופסור נפקחו, הוא היה צריך דקה להתפעל ועוד אחת להירגע ועוד אחת לגמגמם רק כדי לפלוט לבסוף "אפשר" כשהוא מקרב את ידו לעבר מה שהיה פעם אפו של דיק ועכשיו, ובכן, הוא זין.

הפרופסור מישש את איברו של דיק, ומשך אותו, דיק צעק בכעס והפרופסור הפסיק למשוך ורק התפעל מהמצב. "ואתה אומר שהאף שלך..." הפרופסור הוסיף. דיק נעמד ופשט את מכנסי הדייגים ותחתוני הבוקסר. הפרופסור דחף את ראשו בין רגליו של דיק ומישש את אפו של דיק.

"אתה לא צריך למשוך גם אותו" אמר דיק בציניות.

***

דיק חיכה בתור לרנטגן עם התחבושות, ואז ל MRI ואז לעוד כמה צילומי פְּנִים עם כל מיני מצלמות שהחדירו לו מכל מיני חורים שהיו לו ושלא היו לו. בערב הוא חזר למשרדו של הפרופסור, דוקטור טישלר כבר ישב שם, הם שתו משקה אלכוהולי בכוסות נמוכות, צחקו ודיברו בקולי קולות. הם השתתקו כשדיק פתח את הדלת, הוא התיישב על כיסא לידו של דוקטור טישלר. הפרופסור חזר ללטף את זקנו ושפמו והתחיל לדבר.

"המקרה שלך מדהים, המוטציה שהגוף שלך עבר היא מלאכת מחשבת, יש לך מערכת נשימה עם שתי כניסות, ומערכת הפרשות כנגד הזרם, יש המון דברים שאפשר ללמוד ממך" הפרופסור סובב את מסך המחשב לכיוון דיק והדוקטור, והראה להם את אחד הצילומים שעשה למערכות הגוף הפנימיות שלו. "אני משתתף בתוכנית מחקר בארצות הברית, אנחנו חוקרים מוטציות נרכשות, דיברתי איתם והם אישרו לי לשלב אותך בתוכנית" דיק הפסיק אותו.

"סיפרת להם שגדל לי זין על האף?" דיק שאל בכעס.

"הם קולגות, הייתי חייב להתייעץ, אתה מקרה מיוחד" דיק תפס את ראשו בידיו בייאוש והפרופסור המשיך להסביר. "השלב הראשון הוא לגלות למה זה קרה לך, מה גרם למוטציה, ולבחון אם המוטציה הפיכה וניתן לגרום לה לרברסיביליות" דיק הרים מבטו לפרופסור, הפרופסור הפסיק לרגע והביט עליו ועל הזין שהשתרבב לו מאיפה שהיה פעם אף, "אנחנו יודעים המון על הגנום האנושי, אנחנו יכולים לנסות ליצור מוטציה הפוכה שתחזיר את הזין שלך ואת האף שלך למקומם. זה לא במאת האחוזים, אבל..."

"מה זה לא במאת האחוזים?"

"ככה זה במחקר, לא תמיד הכל מצליח"

"אז אתה רוצה לעשות עלי ניסויים שאולי יצליחו להזיז לי את הזין מהאף ואם לא, אז יזיזו לי ת'אוזן לתחת ואת העיניים לגב!"

"זה לא עובד ככה, אנחנו ננסה את זה קודם על עכברים"

"מה עכברים? אני לא עכבר, אני לא רוצה שינסו עלי ואני לא רוצה שיחקרו אותי" אמר בכעס. "אני רוצה שתסדר את זה, אני לא פריק, אני לא רוצה זין על האף!" דיק ממש צעק.

"זה לא כזה פשוט" אמר הדוקטור, "אנחנו עדיין לא יודעים למה זה קרה, וניתוח כזה זה דבר מסובך"

"אנשים עושים ניתוחים לשינוי מין בכל העולם, מה הבעיה להחזיר לי ת'זין למקום?"

"הזין זו הבעיה הקטנה, להחזיר את האף שלך זה משהו אחר לגמרי"

דיק שתק, הפרופסור ליטף את זקנו שוב, "זו תוכנית מצוינת, נגלה מה קרה לך, ונסדר אותך, ואפילו תקבל דמי מחייה עד לסוף הטיפול, עניין של שנה שנתיים, אולי יותר"

"מה שנתיים? השתגעת? אני לא רוצה להישאר ככה שנתיים!" דיק נעמד ואגלי זיעה צצו ממצחו ועל שפתו העליונה בדיוק מתחת לביצים. "אתה מומחה, אני רוצה שתסדר אותי עכשיו!" דיק דפק עם אגרופו על השולחן.

"מחקר לוקח זמן" התערב בשיחה דוקטור טישלר.

"אין לי זמן, אני לא רוצה זמן ואני לא עכבר מעבדה! אם אתה לא מתקן אותי אני אמצא רופא אחר שכן!"

"לא לא דיק, אל תתרגז, עמנואל פה הוא המומחה הכי טוב בארץ, שב שנייה, תחשוב על זה, תירגע" דוקטור טישלר הניח ידו על כתפו של דיק ומשך אותו למטה בחזרה לכיסא. דיק חשב והפרופסור והדוקטור המשיכו לנסות לשכנע אותו אבל הוא לא הקשיב להם הוא הקשיב למחשבות שהתרוצצו לו במוח, הוא רצה שכל זה ייגמר, הוא לא מושך את זה שנתיים, הוא לא רוצה למשוך את זה אפילו יום. הוא החליט.

"אני רוצה ניתוח" דיק הפסיק באחת את הנאומים של פרופסור עמנואל ודוקטור טישלר. "אני רוצה ניתוח עכשיו" הפרופסור והדוקטור הביטו אחד על השני.

"זה לא כזה פשוט" ענה הפרופסור.

"אתה עושה ניתוחים לשינוי מין, נכון?"

"כן"

"אז מה הבעיה?"

"הבעיה שאני צריך עוד מומחה, כי זה ניתוח כפול"

"לא כל ניתוח לשינוי מין הוא ניתוח כפול? לוקחים מאחד ומעבירים לשנייה?" שאל דיק.

הדוקטור גמגמם, "אהה.."

"מתי התור הפנוי הבא שלך?" שאל דיק בשקט, העיניים שלו היו קרות וחסרות רגש והוא הביט בפרופסור עד שזה ענה.

"היה ניתוח מתוכנן למחרתיים אבל הוא בוטל, אני יכול לנסות להכניס אותך לשם" ענה הפרופסור בפחד. "אבל.." הוסיף.

"אבל מה?" שאל דיק בקרירות.

"יש את עניין המימון, תראה.."

"יש לי ביטוח פלטנום" ציין דיק.

"אני רואה, אבל ביטוח פלטנום מכסה החלפה אחת, ואתה צריך שתיים.." דיק לא הבין, "בניתוח רגיל יש שני מבוטחים שכל אחד מקבל מימון לחצי, ובכן, אתה רק אחד.." דיק הביט בפרופסור. ואז דוקטור טישלר התערב, "אתה יכול למצוא איזו חברה עם פלטנום, אנחנו יכולים להכניס אותה ב'כאילו' לניתוח ולקבל מימון" דיק חייך והתחיל לחשוב ממי הוא יכול לבקש אבל אז פרופסור עמנואל הוסיף "החברה שאתה מביא תירשם כגבר".

"מה?" שאל דיק.

"אחרי שהיא עוברת ניתוח, גם אם היא לא עוברת ניתוח, במערכת היא נרשמת כגבר. גם במשרד הפנים" אמר הפרופסור. דיק והדוקטור הביטו בו.

"ככה זה" ענה.

דיק נשען על ידו בייאוש, מי בכלל תסכים להירשם כגבר "כמה זה עולה בלי שאני מביא מישהי?" שאל.

"בערך חצי מיליון שקל לחצי ניתוח" ענה הפרופסור.

***

דיק התגנב הביתה, שכב על המיטה ובכה מייאוש. דמעות זלגו מעיניו והוא ייבב. הוא חשב על דרכים להשיג חצי מיליון שקל, כי לשכנע מישהי להירשם כגבר במשרד הפנים נראה לו בלתי אפשרי. הוא יכול לגרד מאה אלף מההורים שלו מבלי לספר להם מה קרה, ואולי עוד מאה מהבנק. עדיין הוא היה קצר בשלוש מאות והוא צריך קצת בשביל לחיות כי הוא לא יוכל לחזור לעבודה לפחות חודש, למה הוא לא שכיר כמו כולם, הוא היה מנצל את ימי החופשה שלו ואת ימי המחלה, איזו צרה. הוא הרהר בינו לבין עצמו אם ליזה תסכים להירשם כגבר אם הוא יבקש ממנה, הוא חפר במוחו, בעצמו, בחבריו ומשפחתו עד שנרדם.

***

"את הכסף, זה שוד"

הכספרית בבנק הרימה את ראשה. בחור עם כובע צמר שחור וצמוד שרק עיניו מציצות ממנו הסתכל עליה, כיוון עליה אקדח ביד אחת וזרק על שולחנה שקית בד ורודה רב פעמית של רשת סופרמרקטים.

"כל הכסף לשקית" אמר הבחור. הכספרית החלה לרעוד ולהתרגש ולגמגם. דמעות החלו לזלוג מעיניה מפחד והיא נגבה אותן עם ידה.

"אל תהרוג אותי" היא אמרה בקול רועד וניסתה לפתוח את המגירה שמתחת לשולחנה. היא הרימה ביד אחת את השקית והתחילה למלא אותה במטבעות של שקל.

"עזבי את המטבעות, איפה השטרות שלך?" הבחור לחש לה וסימן לה עם האקדח שתעבור לשטרות, הכספרית רעדה והתכופפה למגירה אחת מתחת, היא רעדה ושדיה רקדו בתוך המחשוף שלה. הבחור התחיל להזיע. הוא ניסה להזיז את מבטו מחזהּ אבל לא הצליח. כובע הצמר החל להתרחק מפרצופו. הוא הניח יד על פניו וניסה לסדר אותו. הכספרית ניסתה להכניס את השטרות לשקית אבל הם התפזרו על השולחן, היא רכנה קדימה רועדת לאספן ושדיה נדחסו אל שמלתה רועדים, כמעט מבקשים להתפקע החוצה. הבחור לא הצליח להניע את מבטו ממחשופה והכספרית נעצה מבטה באקדחו, הוא ניסה לסדר את חוטמו אך זה התארך ללא שליטה. הכספרית הרימה את ראשה והביטה בבחור נאבק באפו, היא הגישה לו את השקית ביד רועדת אבל הוא אחז באקדח ביד אחת ובאפו ביד השנייה. ערמת המטבעות שחיכתה על השולחן התפזרה על הרצפה, כספריות מהעמדות האחרות קמו לבדוק מה קרה.

"אמאל'ה! יש לו אקדח" צעקה אחת הכספריות. המולה התחילה בבנק, צעקות "שוד!" ו "שודד" החלו מכל עבר ואנשים ונשים צעקו ורצו. דיק הושיט את היד שמעכה את איברו וחטף את השקית מידיה של הכספרית, הזין שלו העיף את המסכה מעלה מפרצופו והזדקר את מול הכספרית כשרק חלון הזכוכית חוצץ ביניהם.

"דיק?"

הכספרית הסתכלה עליו המומה.

"דיק שמוקלר?"

דיק נבהל והחל לברוח שומע מאחוריו את הכספרית צועקת "זה דיק שמוקלר הבן של שולה מהביטוח הלאומי" הוא שמע את הסירנות אבל המשיך לרוץ, הזין שלו השתרבב מפניו בקצב הריצה, הוא שמע את השוטרים צועקים לעברו אבל הוא התעלם ורץ, עד הרגיש צביטה בישבן, איבד שליטה על גופו וקרס קדימה על הביצים.




[1] שוונג מלוא התנופה, מומנטום - .
[3] MAX REBO - Max Rebo was the heart (or at least the fluid sac) of the band that bore his name, and could be found onstage behind the pedals of his red ball organ. From there he kept an ear on his bandmates' playing and an eye on the sleazy clients who hired his ensemble for their entertainment.
APPEARANCES: Star Wars: Episode VI Return of the Jedi.
[4] חמישיית ג'קסון - הייתה להקת פופ-ריתם אנד בלוז-דיסקו מצליחה, בה היו כל החברים בניהם של ג'וזף וקתרין ג'קסון. סולן הלהקה היה מייקל ג'קסון, שיצא בזכותה לקריירת סולו מצליחה אף יותר.
[5] Princess Leia -הנסיכה ליאה אורגנה מאולדראן (נולדה בשם ליאה סקייווקר, מאוחר יותר ידועה כליאה‑אורגאנה‑סולו) היא דמות בדיונית ביקום של מלחמת הכוכבים.
[6] Imperial Stormtroopers – חיילי סער האימפריה מתוך סדרת הסרטים 'מלחמת הכוכבים של ג'ורג' לוקאס. גיליתי שלערך הזה בוויקיפדיה אין ערך מקביל עברי אבל יש לו ערך מקביל ביידיש.
[7] מלחמת הכוכבים - הוא שמה של סדרת סרטי מדע בדיוני ופנטזיה אמריקאיים מצליחים שיצר במאי הקולנוע ג'ורג' לוקאס.
[8] מסע בין כוכבים - הוא זיכיון טלוויזיה אמריקני מסוגת המדע הבדיוני זוכה פרסי אמי[1], הוגו וסאטורן, שכולל כיום שש סדרות טלוויזיה ו-13 סרטי קולנוע, העוסקים בצוות ספינת החלל "אנטרפרייז"
[9] חתולי הרעם - היא סדרת אנימציה אמריקאית שהופקה לטלוויזיה לערוץ סינדיקציה בשנים 1985-1990, במשך 4 עונות. בישראל שודרה התוכנית בערוץ הילדים של הכבלים במהלך שנות ה-90, מלווה בכיתוביות וללא דיבוב לעברית.



הספר שלי, מדע בדיוני מהעתיד הקרוב, זמין בגרסה מודפסת באמזון