תוויות

תראה, אוטופיה באוטובוס (הפוסט מכיל ספויילרים לספרים)

אתמול, ערב חג שני, עליתי על אוטובוס 845 בתחנת הרכבת "תל אביב סבידור מרכז" או בשמה הידוע יותר "רכבת צפון".
כיאה לערב חג, צה"ל ואגד, האוטובוס היה עמוס. רובו בחיילים, רובם ישנים ומקצתם שאינם יודעים לסתום את הפה ולו לרגע אחד. שנאמר "למה לשתוק אם אפשר לחפור בסלולרי". רבי חלפון, אם היה שם, היה נותן בהם סימנים כחולים ממכות נמרצות.
לקחתי איתי ספר של קורט וונגוט 'תראה, ציפור'. זוהי אסופת סיפורים קצרים שרואים אור לראשונה בקובץ, והם מעזבונו של הסופר.
את הספר הראשון של קורט וונגוט שקראתי, קראתי במקרה. מילואים, גבול מצריים, מחפש משהו להעביר את החום הכבד כי שינה איננה אפשרית, והנה 'עריסת חתול' קטן ומצהיב. אחד הספרים הטובים שקראתי עד אותו היום. הספר הזה פקח את עיני לכתיבה אחרת שלא הכרתי קודם, היה בה משהו מיוחד. כשחזרתי מהמילואים חבר אחד, עומר ששון, אמר לי "מה? אתה לא מכיר את קורט וונגוט? אתה חייב לקרוא את בית מטבחיים חמש ואת זה.. וזה.. וזה...." תהיתי איך באמת אני לא מכיר את קורט וונגוט? איך פיספסתי אותו? הייתי כבר בן 30 בערך, שזה חתיכת פספוס בפני עצמו.
בשנת סיומי את בית הספר התיכון, שנייה וחצי לפני הבגרויות, לחצה עלי מורתי לספרות (ע.ה השם המלא שמור במערכת) לקרוא את 'התפסן בשדה השיפון' ואני ששנותיי בתיכון עברו מבלי שאקרא ולו ספר אחד ולו רק בגלל ניסיון כושל לעבור בשלום את האקספוזיציה של 'אבא גוריו' השם ייקום שמו. אני עמדתי בסירובי בגאווה, תוהה איך אוכל לעבור בגרות בספרות בתקופה כל כך נחשלת וחסרת סיכומים כשהאינטרנט היה מסוף מסכן באיזה חדר נידח בתיכון וכל שיכל לעשות זה לשלוח מסרי טקסט קצרים ומיותרים לאנשים אחרים בעולם שענו במסרי טקסט קצרים ומיותרים משלהם בחזרה (מי אמר טוויטר?).
ואז בא רובינשטיין.
פרופסור אמנון רובינשטיין בשבילכם.
והגריל את ספרות מחוץ לבגרות (וגם את אזרחות ומתימטיקה אבל זה לסיפור אחר).
כאות הוקרה  לפרופסור א. רובינשטיין קראתי את 'התפסן בשדה השיפון' עוד באותו הערב. התפסן תפס אותי, אולי כי הייתי נער, ואולי כי הוא תורגם לעברית במקור ב 1954 והעברית שלו שהייתה עברית רחוב ב-1954 הפכה לעברית גבוהה ב-1995. שנים אחר כך קראתי אותו באנגלית. התגובות שלי היו אחרות לגמרי. תקראו אותו באנגלית אם אתם יכולים (וכשאתם צעירים :)
למה אני חוזר אליו?
כי אני תוהה איך המורה שלי לספרות המליצה לי על הספר של סאלינג'ר שהשתדל להיות פוץ עד יום מותו והגיבור שלו כנראה כמוהו קיבל את חוקי המשחק ורק התמרמר עליהם, ואיך היא לא המליצה לי על קורט וונגוט? איך? סופר שהיה סבא חביב עד יום מותו וידע שהעולם הוא פנטזיה מתמשכת אחת גדולה וחסרת חוקים.
וספריו גרמו לי לצחוק
ולהתרגש
ולבכות
ולרצות לקום ולשנות.
איך אינם נמצאים ברשימת הספרים לבגרות? (תאמינו, בדקתי, פעמיים!)
אם אתם מורים לספרות, או בכלל, או יש לכם ילדים בגיל ההתבגרות, קנו להם איזו 'עריסת חתול' או 'בית-מטבחיים' או אפילו סיפורים קצרים כמו 'תראה, ציפור'.

רגע,
נחזור לאוטובוס.
אז ישבתי באוטובוס וקראתי.
והחייל מאחוריי לא הפסיק להלל איזה חבר שלו מהיחידה.
והחיילת משמאל לא הפסיקה לחפור לחבר שלה בטלפון.
והנהג בתגובה הגביר את הרדיו כל פעם שהתחדשו החדשות כדי להתגבר על החפירות הסלולריות מאחוריו, למרות כל השלטים הגדולים שמותר לדבר בטלפונים רק בחלק האחורי של האוטובוס כי זהמפריע לנהג.
ביניינו, מי יכול על חיילות פרחות שחופרות בטלפון?
פסח כבר אמרתי
ערב חג שני כבר אמרתי
פקקים כבר אמרתי
לא?
אז פקקים בגולני, אבל עובדים על זה.
ואוטובוס
וספר של קורט וונגוט.
החייל שישב לידי שאל מה אני קורא?
סיפרתי לו על הספר וקצת על הסופר, וקצת על ספרים אחרים שלו.
ואז המשכתי לקרוא, והוא ניסה לקרוא בקצב שלי, בעיה לקרוא בקצב של מישהו אחר, אז התחלתי לקרוא בלחש סיפור שנקרא 'תראה,ציפור' לחייל שישב לידי.
הוא חייך.
שתי החיילות שישבו לפניינו הציצו דרך המרווח בין המשענות, אז הגברתי קצת את הקול כדי שהן תשמענה גם.
והחייל שישב מאחורינו הפסיק להלל את החבר שלו מהיחידה והציץ מעל המשענת שלי לכיוון הספר.
וגם החיילת שעד לאותו הרגע חפרה לחבר שלה בסלולרי רכנה על המשענת לכיווני כדי לשמוע יותר טוב.
אז הגברתי שוב את הקול
והנהג הנמיך את הרדיו, למרות שהתחדשו החדשות.
פתאום נהיה שקט באוטובוס
וכולם הקשיבו לסיפור.
הנהג עצר בתחנה בכחל,
הכינרת ניצנצה מתחת,
וקורט וונגוט ריחף באויר הממוזג של האוטובוס.
הסיפור נגמר.
הנהג השתלב בחזרה בכביש
אבל השקט נשאר.
כמו שעת קריאה בגן ילדים
כזו שאחריה כולם נשארים לישון בכיף על השטיח.

האחוריים של הספר 'תראה, ציפור'
נכון.

זה לא באמת קרה

לי לא היה אומץ לקרוא בקול סיפור לחייל באוטובוס
החופרת בטלפון לא באמת ניתקה אותו
הנהג לא התייחס למה שקורה מאחוריו ורק הגביר והגביר את הרדיו
אבל הכנרת נצנצה כשעברנו לידה
ובגלל המרחק אפילו לא ראינו את הלכלוך
ואני חשבתי על האפשרות הזו
שאני יכול להקריא סיפור לחיילים באוטובוס
אולי זה ייקרה יום אחד
והנסיעה לא תסתיים בשני אנשים בחלוקים לבנים שייחכו לי בתחנה
המהפכה כבר כאן

חג שמח

גפילטעפיש - יצירה פוסט בלוגיסטית מצולמת (מתכון)

סיר חצי מלא במים + 2 עלי דפנה, אש גבוהה
שלושה גזרים בינוניים
לחתוך לפרוסות ואל הסיר
כוס של בצל קצוץ (בערך שני בצלים בינוניים)
להשליך הסירה
שורש פטרוזיליה קצוץ (רק את הלבן בלי עלים!)
הסירה השליכוהו
שתי כפות סוכר, לא גדושות ולא שטוחות, באמצע
כפית גדושה מלח
רבע/חצי כפית פלפל שחור גרוס
התבלינים אל הסיר
אוף-טופיק זנבות העכברושים הללו יהפכו לחזרת תוצרת בית!
קרפיון טרי נחבט באלה ונוקה חצי שעה קודם, על ידי הדרוזי מדגי דפנה. אני אומר דרוזי כי לפני בתור היו שני פולנים שנכנסו לחנות וישר דרשו לראות את בעל הבית. לא יודע מה יש לפונים עם בעלי בית, אבל הייתה שיחה ארוכה שהבחור הדרוזי הצעיר הסביר להם שהוא דרוזי והבחור השני בכלל מוסלמי ופה אין שום בעל בית שייקנו דג ויירדו ממנו. אבל הפולנים בשלהם ואז הבעל הפולני התערב ורצה לדעת איפה בעל הבית, הם לקחו קרפיון טחון אחרי ששאלו את הדרוזי לפחות שלוש פעמים אם הוא נטחן היום (הדג, לא הדרוזי, אוי, הם פולנים קשישים, אתם והראש הכחול שלכם) וקנו שני ראשים של דג, וקנו עוד דג שלם ואז היה דיון לכמה חלקים לחתוך את הדג השלם. בסוף החליטו להפריד את הראש ואת השאר לחלק לשלוש.
וכן,
הם יצאו מהחנות עייפים ולא מרוצים, כמו פולנים טובים.
וישבו באוטו, בחושך, וחסמו לי את היציאה עד שהחליטו אם ליסוע ימינה או שמאלה.
אם הדייג לא עשה את זה, אז מוציאים את הזימים מראש הדג
מנקים טוב את הדגים מהקשקשים שאולי נשארו להם
מפרידים את הראש מהדגים, עם קצת מההתחלה של הדג כדי שניתן יהיה למלא אותו
מפלטים את הקרפיון
משליכים הסירה את האדרה
חותכים את הפילטים של הקרפיון ובצל גדול או שניים קטנים
טוחנים את הקרפיון ואת הבצל במטחנת בשר עם חורים גדולים! אתם לא רוצים דייסה
מוסיפים שמונה כפות קמח מצה, לא גדושות מדי ולא שטוחות מדי
מוסיפים שתי ביצים
וכף שמן
כפית מלח, לא גדושה ולא שטוחה. וחצי כפית פלפל שחור גרוס
הציר רותח לו על האש, ניתן להנמיך את הלהבות כדי שמכניסים את הקציצות הן לא תרקודנה בסיר ותתפרקנה
לשים את העיסה עם הידיים, טוב כדי שהכל ייתחבר
צרים קציצות ומשליכים הסירה
הם תופחים קלות בסיר, אל דאגה, זה מה שצריך לקרות
מבשלים שעתיים! על אש נמוכה ומכסה סגור
מוציאים את הקציצות בעדינות ובעזרת צמד כפות, מבלי להוריד את הסיר הגז, ומקשטים בגזר בראש כל דג :)
לאחר מכן מוציאים את הראשים הממולאים מהסיר גם כן
את הציר שנותר מצמצמים לכדי מחציתו, מדי פעם מועכים עם מצקת את האדרה שנותרה כדי לסחוט את כל הג'לטין החוצה.
מסננים את הציר מהאדרה ושאריות הירקות, ומחלקים שווה בשווה בכל התבניות, כדי שכולם יהנו מהג'לי :)
ראש של דג ממולא, כדי שנהיה מלאים בעצמנו, כמו גפילטעפיש טוב.

בתיאבון
וחג אביב שמח!

*אני הכנתי לפי הוראות מדויקות של אבא שלי

שלג ישראלי - מערכון

איזה סופה יואו
חבל על הזמן
הרבה זמן לא הייתה כזאתי סופה
שמנו ת'ילדים באוטו ונסענו לרמת הגולן.
עדיף רמת הגולן, למה החרמון גם יקר וגם מלא ישראלים.
הכל לבן וירוק,
פשש..
ממש אירופה.
אנחנו מגיעים לכניסה לרמת הגולן,
ומה?
פקק.
פקק בכניסה לרמת הגולן.
פקק בכניסה לרמת הגולן
מה?
אני עומד בפקקים?
אני?
אז איך שאני עוקף שני דרוזים באוטו
בא אלי דרוזי אחר,
אומר לי שאני חוסם את היציאה מרמת הגולן,
אני חוסם?
אני?
למה?
אני עשיתי פקק?
ואז הדרוזי אומר לי שהוא לא דרוזי, הוא בכלל שוטר.
ס' אוחתו ערס.
אני מנסה לנסוע אחורה אבל מה?
כולם החליטו לעקוף.
נהיה דו נתיבי על נתיב אחד בכניסה לרמת הגולן,
אף אחד לא יכול לנסוע.
כס' אוחתו הדלק.
השארתי את הילדים והחימום באוטו ויצאתי החוצה לבדוק למה פקק.
ולמה פקק?
כי איזה שוטר החליט שאי אפשר לעלות בגלל השלג.
השלג זאתי הסיבה בכלל שאתה רוצה לעלות לרמת הגולן,
למה, מה יש לעשות שם אם אין שלג?
לקטוף תותים?
כס' אוחתו
מי זה השוטר הזה בכלל?
הוא יגיד לי לא לעלות לראות שלג?
כמו באירופה
למה, השלג של אבא שלו?
מדינת משטרה נהיינו.
אי אפשר לעלות כי הכבישים חסומים, אעלק.
למה אני לא יודע לנסוע בשלג?
למה לא הייתי בלבנון?
בשלג,
בבוץ,
איפה שאתה לא רוצה נסעתי.
לא עם אוטו,
עם טנק.
אז מה?
בשביל זה יש לי ארבע על ארבע,
עוד מהתקופה של הטנקים.
למה, מישהו יגיד לי איפה לינסוע?
למה אני רגיל לנסוע בכל מקום.
נהיה פקק בכל הכניסה לרמת הגולן, אז השוטר פתח את המחסום כדי שנוכל להסתובב.
להסתובב אעלק.
כל השיירה נסעה למעלה.
למה מי זה השוטר הזה?
כס' אוחתו
הכל לבן ושלג,
תקועים בשלג
וכל העצים מכוסים בשלג,
וכל הכביש מכוסה בשלג.
ממש רומנטי.
ומה?
לא נעצור כדי שהילדים ירגישו קצת שלג?
איך שהילדים יוצאים, צפירה מאחורה.
השני דרוזים ממקודם צופרים לי.
לי!
מה כואב להם?
שהילדים משחקים קצת בשלג?
למה?
שלג של אבא שלהם?
ואז ההוא הדרוזי אומר לי,
"זה מסוכן לעצור, כי נתקעים"
הוא אומר לי שמסוכן לעצור כי נתקעים?
למה לא הייתי באימון חורף ברמת הגולן?
אני לא יודע שנתקעים?
שתי דקות הילדים ישחקו בשלג ואז ניסע.
מה כואב לו?
מה הוא דואג?
טרקטור של דרוזים
שלא נעצור אצל הדודות שלו עם הפיתה הדרוזית?
נעצור גם שם.
כל השיירה יצאו מהאוטו התחילו לשחק בשלג.
ואז התחיל גם לרדת עלינו שלג.
פשש..
ממש אירופה.
נהיה ממש קר,
כמו אירופה.
נכנסנו לאוטו,
וואלה האוטו מפרפר במקום.
בכל זאת שלושים סנטים של שלג, וסך הכל ג'יפ לא טנק.
הדרוזים הנחמדים ניסו לדחוף אותי, וכלום.
אחד מהם אמר, כנסו לאוטו תפעילו חימום ותחכו לחילוץ.
מה חילוץ?
כס' אוחתו
השוטר המטומטם מלמטה.
אם הכבישים חסומים אז למה נותנים לעלות בכלל?
מפלסת מחלצת
מה?
לא ידע שניתקע?
והדרוזי מה?
לא יכול לקפוץ שנייה לכפר, להביא איזה טרקטור של דוד שלו ולפתוח ת'כביש?
בשביל מה הוא דרוזי?
ואם לא טרקטור,
אז לפחות איזו פיתה עם זעתר,
הילדים מתחילים להיות רעבים.
שעה וחצי עד שהגיעה מפלסת.
שעה וחצי!
כל רמת הגולן זה מטר וחצי,
למה שעה וחצי?
מה?
כי זה כביש של דרוזים?
מה?
דרוזים הם לא בני אדם?
איזו אפליה.
השנאה במדינה הזאתי .
מה?
נידאל, שלג ובלי ישראלים - מראה נדיר
כי השלג שלהם לא עולה מאה עשרים שקל כניסה?
לבן-אדם?
שעה וחצי של חימום שחט לי את כל המיכל של הארבע על ארבע.
עצרנו בכפר לתדלק,
כס' אוחתו המדינה הזאתי
שמונה שקל לליטר.
כס' אוחתו הדרוזים האלה.
20 שקל לפיתה עם לבנה.
כפול שלושה ילדים
פלוס אישה
פלוס כנאפה
כס' אוחתו
שלוש דוחות ממצלמות מהירות בדרך חזרה,
ומצלמת רמזור אחת.
כס' אוחתו
מדינת משטרה.

ביקור בסטודיו של עדי סנד על גג, אי שם בתל-אביב

בעקבות פרויקט המנהרה, קפצתי לתל אביב לעשות שופינג של צבעים וביקור בסטודיו של עדי סנד.
הגג שלו מרתק, ומלא באמנות מכל הסוגים. הסתובבתי על הגג, קיפלתי פקקים, וטיאטתי שאריות סיד מזיפות טרי. היה מעניין.
הרבה שאלות על איך אומנות ומה אומנות. מה זה מרחב ציבורי בעצם, ולמי הוא ששייך.
חוץ מהביקור אצל עדי, הסתובבתי קצת בתל אביב, השארתי את כדורי האצבעות שלי בריבר סטודיו - חדר חזרות באזור המסגר, וביקרתי באגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. הרגשתי קצת כמו אליס בארץ הפלאות באולם הענק למטה, שהיה חשוך מדי והכיל יצירות אפוקליפטיות של אנסלם קיפר. מלבדו יש תערוכה מעניינת "Roundabout : פנים אל פנים" בחלק הישן והידידותי של המוזיאון. ואני ברלינאי בביתן הלנה רובינשטיין.


על הגג של עדי
עבודה של עדי בשינקין
מסכות של עדי סנד

גם אני רוצה גג!


חומרים
על הגג של עדי
הכדור שלי ב"ריבר סטודיו"

פרוייקט המנהרה ומילון סמלי לאמנות עירונית + מחאה

בשבוע האחרון השתתפתי ב"פרוייקט המנהרה" של המכון לאומנויות בתל-חי. מטרת הפרוייקט הייתה החייאה של מנהרת הבטון שמחברת בין שני הקמפוסים של תל-חי, המזרחי והמערבי. מרכז הפרויקט היתה סדנא של אמן הרחוב עדי סנד.
הפרויקט, הסדנא ועדי פתחו בפני מרחב חדש של יצירה, ואני חייב לציין שזה עשה לי טוב.

עדי סנד בסדנא במכון לאומנויות תל-חי
בגלל שיש סיכוי שתשמעו ממני בקרוב הרבה על אמנות רחוב, הנה כמה מונחים שלמדתי וקצת על חוויות מהמנהרה.

אמנות רחוב (Street Art) או אמנות אורבנית (Urban Art) הינם שם כללי למגוון טכניקות. הטכניקה הנפוצה היא ציור על קיר באמצעות ספריי והיא ידועה בשם כללי גראפיטי. מכיוון שאמנות רחוב מטבעה פתוחה לכל ואינה ממוסדת אפשר לקרוא למה שרוצים איך שרוצים, ולכן גם הגראפיטי הפך לשם גנרי כללי. אז עד שהאקדמיה ללשון עברית תעשה סדר במושגים הכל תופס.
סטנסילים שלי

באפים עם פ' רפויה הם כינוי למחיקות של הרשויות, כן הכתמים הלבנים שחורים או אפורים שמכסים משהו שהפריע למישהו. עוד לא ראיתי רשות שצובעת בורוד או תכלת משהו שעצבן אותה. אבל לך תדע..

 

תאוריית החלונות השבורים - (מתוך וויקיפדיה) במקום מוזנח תשתלט העליבות במהרה ותתפתח לפשיעה והתנגדות לחוק, כמו בקרן רחוב שהרמזור בה אינו פועל או במשרד ממשלתי שמאן דהו ניפץ שם זגוגית של חלון ואף אחד לא הגיע לתקנו‏. לפי התאוריה, כעבור פרק זמן, תיעקר הדלת בחנות הריקה הסמוכה ותהפוך למאורת סמים. ואז יחל גל פריצות באזור על ידי נרקומנים. משלא תגלה המשטרה התנגדות בשל אפיסת כוחות תחל אלימות מקומית להשתולל ועקומת שיעור הרצח תעלה פלאים ואז בשל חלון שבור יהפוך אזור שליו למקום שאוכלוסייה שוחרת שלום מהגרת ממנו ובמקומה נוהרים אליה עוד ועוד כנופיות רחוב.

המנהרה לפני

 

מרחב ציבורי - מה ההבדל בעצם בין ואנדליזם לאמנות רחוב? למי שייך המרחב הציבורי? האם כתיבה על שטרות של בנק ישראל בניגוד לחוק הם מרד? (גם סתם מספר טלפון שכתבתם על שטר כי לא היה לכם דף)

יכול להיות שהמחאה החברתית צריכה לצאת מהפייסבוק לרחוב בצורות אחרות ? מה אתה אומר סטנלי פישר?
לא נהיה כצאן לטבח בידי פאתולוגים צמאי רווח 
גרפיטי של חרדים משנת 1971 על שטר של עשר ל"י
מתוך וויקיפדיה - צולם על ידי : Etan J. Tal

האם קיר של בניין ציבור הוא מרחב ציבורי?
האם לוח מודעות הוא מרחב ציבורי?
האם ציבור הוא מרחב ציבורי?
ולמי שייכים השמיים?

ארט ברוט (ההסבר באתר מוזיאון הטייט בלונדון) מגיעה מהברוטאלי, הגס, האלים. את המושג תבע ז'אן דובופה אמן צרפתי שאימץ את הקו הפשוט והאותנטי על פני גישות הציור המסורתיות (מאוסף מוזיאון ישראל). ברוט ארט בגוגל אם תתעלמו מתמונות הלהקה בעלת אותו השם. אבל למרות שהברוט ארט מגיע מחוץ ללימודי האמנות המסורתיים, עם השנים הוא אומץ פנימה והפך לזרם באמנות. אם למישהו יש ארט ברוט חדש שְיָקוּם!



בגדול
מבין כל המציירים על קירות היו כאלה שעשו דברים בקטן, היו כאלה שעשו דברים בגדול, היו שהשתלטו על כמה שיותר שטח, והיו שהצטמצמו לקו קצר בודד. אני חושב שיצא מעניין, שווה לעשות סיבוב ברגוע בלי למהר, ואפילו כמה פעמים, נראה לי שתגלו כל פעם משהו חדש. 

איש ברוח - במנהרה
כדור אצבעות שלי
איש ברוח - במנהרה

 

אבל בכלל הפרויקט הזה היה סקווט, סקווט זה שאתה מקבל אישור לאמנות רחוב שלך מהמוסדות הבירוקרטיים ובעצם כל מהשאתה עושה הוא בתוך מסגרת חוקית, מה שהופך את הכל למשהו אחר לגמרי.