תוויות

‏הצגת רשומות עם תוויות להט"ב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות להט"ב. הצג את כל הרשומות

המאב"ד של הרלב"ד - סיפור קצר

ePub לקוראי ספרים דיגיליים פה.

"מה זה?", ג'וש הצביע על התוספת המלבנית בצבע ירוק זית שהייתה מחוברת לגג הטסלה החדשה שלו והפנה מבטו לסוכן המכוניות החלקלק שעמד לידו.

"זה חובה על כל רכב חדש, זה בחוק"

"מה? מה חוק? מה זה?"

"זה מאב"ד של הרלב"ד, חובת התקנה בכל רכב חדש החל מ 1.1.2023"

"מאב"ד של הרלב"ד?"

ערכת אכיפת בטיחות בדרכים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חובה על כל רכב חדש אומר לך"

"אבל זה מכוער"

"חובה על כל רכב חדש אם אתה רוצה טסט וביטוח, גבר"

ג'וש בהה במאב"ד של הרלב"ד, הקופסא הירוקה המכוערת רותכה על גג הטסלה האדומה החדשה שלו ושברה בצורה גסה את הקימורים העדינים שלה. כבל חשמל עבה יצא מהחלק האחורי של הקופסא הקיף מהצד את החלון ונכנס לחור בחלק האחורי של המכונית, ליד שקע הטעינה, תיקוני הצבע ליד החור באחוריים של הטסלה בוצעו בגוון שונה מהאדום המטאלי של המכונית המושלמת. צמרמורת עברה בגבו של ג'וש, הפצע בישבנה של המכונית צרם לו יותר מהקופסא הירוקה שעל גגה, הוא מישש את חור הכניסה והרגיש את הדמעות בגרונו.

"מי עושה דבר כזה?" הוא פנה אל הסוכן בדיוק כשזה סיים לדחוף לפיו בורקס תפוח אדמה שמנוני וניגב את ידו במכנסייו.

"הממשלה," הסוכן בלע את הבורקס, "זה מה יש אחי, זה מה יש"

***

"סיימת עם העבודות שירות?" גבי פיזר סוכר על הקצף של ההפוך.

"אתמול היה היום האחרון, ססעמק, סופסוף נגמר" ג'וש סינן.

"למה לא החלפת לקנס?"

"היה גם קנס, 12,000 שקל"

"מה?"

"המוט איתות המזויין עולה 7000 שקל!"

"מוט איתות?" גבי תהה.

"תלשתי לה את המוט איתות"

"למה?"

"הבת זונה לא אותתה באף פנייה, היא לא צריכה מוט איתות"

"אמרת את זה לשופט?"

"הוא לא השתכנע"

"נראה לי שאתה צריך פיצוי על עגמת נפש" גבי צחקק.

"פיציתי את עצמי"

"איך?"

"קניתי טסלה"

"לא נכון!" גבי סקר את המכוניות מחוץ לבית הקפה, ג'וש הצביע על אחת מהן.

"מה שמו לך על הגג, אחי?"

"זה איזה משהו של בטיחות בדרכים, לא יודע, זה חובה"

גבי הביט בטסלה דרך החלון של בית הקפה וצחק, הוא לגם מההפוך והעלה המצויר על הקצף עיטר את שפתו העליונה, גרגירי הסוכר נצנצו והוא ליקק את שפתיו.

"מה זה עושה?"

"לא יודע, זה חובה וזה אמור להתחיל לעבוד בראשון בינואר"

"אבל מה זה עושה?"

"לא יודע, זה סודי והם אמורים להשיק את זה ביום ראשון הראשון לראשון"

גבי גיגל, אבל לא הצליח למצוא שום דבר משמעותי, הוא הקליט הודעה בוואטסאפ - "אחי, מה זה החרא הזה שמרתכים לגג של מכוניות חדשות, חבר קנה טסלה עם הגידול הזה ואף אחד לא יודע כלום" הוא הניח את הטלפון על השולחן וחזר להפוך.

"תשמע, זה מכוער"

"אני יודע, והם פצעו את הכנף האחורית בשביל הכבל, איזו עבודה מחורבנת"

"למה לקחת? היית קונה דגם ישן בלי החרא הזה"

"אי אפשר, כל העברת בעלות מחייבת התקנה של הדבר הזה. הם מתכננים להתקין כזה על כל רכב כדי לעבור טסט."

"מזל שיש לי אופנוע" גבי חייך ולגם מהקפה, הוואטסאפ טרטר וגבי הפעיל את ההודעה על רמקול.

[הודעה קולית] "אחי, אני לא אמור לספר, אבל זו מערכת אכיפה חדשה לעברות תנועה"

גבי הקליט הודעה חדשה – "לא יכלו לשים מצלמת רכב במקום?"

ג'וש וגבי הביטו במכשיר, -...מקליט...- הבהב באותיות קטנות מתחת להודעה האחרונה.

[הודעה קולית] "זה לא מצלמה אחי, זו מערכת יירוט, זה אמור לאכוף את החוק, לא לתעד אותו"

ג'וש וגבי הביטו בארגז הירוק על גג הטסלה ואז אחד בשני, הם יצאו מבית הקפה לחקור אותה. גבי פתח את הדלת וטיפס על המושב כדי להגביהה את עצמו מעל הקופסא, הגג של הקופסא נראה כמו מכסה והוא ניסה להרים אותו ללא הצלחה.

"יש לך מברג?"

"לא"

"שנייה, יש לי באופנוע" גבי חזר עם מברג וניסה לפתוח את המכסה, אזעקה מחרישת אוזניים חתכה את האויר וגבי איבד את שיווי משקלו ונפל מהטסלה, הוא קילל. ג'וש קיבל הודעה לטלפון.

[הודעה] המאב"ד הוא רכוש הרלב"ד, פגיעה בו היא פגיעה ברכוש המדינה, העונש על פגיעה מכוונת הוא קנס של עד 100,000 ₪ ועד שלוש שנות מאסר, נסיעה בטוחה ונעימה. צוות הרלב"ד.

***

ג'וש הניח את כוס הקפה הראשונה של הבוקר על השולחן והתיישב מולה, הוא העביר יד בשיערו ונשען לאחור, הפעיל את המשחק Call of Duty בטלפון שלו והמתין שהוא ייטען. הוא לגם מהקפה והתחיל לשחק. אין כמו להרוג כמה אנשים על הבוקר בשביל לפתוח את היום במדינה המחורבנת הזו, חשב לעצמו וחייך תוך שהוא מחסל צמד שחקנים באמצעות מקלע בינוני. הוא אסף את השלל מגופותיהם ורץ משם. צלצול טלפון הופיע על חלק מהמסך וג'וש קילל. הוא שונא כשמפריעים לו בטבח. הוא העביר לרמקול, העיף את החלונית והמשיך לרוץ.

"מה קורה אח"

"בוקר טוב, רגיל"

"אתה באוטו?"

"לא אני בבית, בקפה"

"עזוב קפה, בוא תאסוף אותי, נעשה סיבוב, אני רוצה לראות איך המאב"ד הזה עובד, היום הראשון לראשון!" גבי צעק בהתלהבות מעבר לקו וג'וש נזכר שהיום המערכת לאכיפת בטיחות בדרכים מתחילה לעבוד.

"כמה דקות, אני אסמס לך כשאני אצא"

"מה כמה דקות, זוז כבר, מה אתה עשה? אתה שוב במשחק המטופש הזה"

"תן לי לטבוח באנשים בשקט" ג'וש חטף רימון במשחק והחל לברוח, שניים רדפו אחריו והוא ניסה להשתמש בערכת עזרה ראשונה תוך כדי זחילה מאחורי מחסות.

"יאללה זוז כבר, זוז, יורים עליך!" גבי צרח עליו מעבר לקו, צחק וניתק. ג'וש המשיך במשחק עוד מספר שניות עד שחוסל, ערכת העזרה הראשונה לא עזרה הפעם.

***

"לאן לנסוע?"

"לא יודע, איפה יש חארות?" גבי ענה.

"אולי בכניסה לאזור תעשייה, כל נהגי המשאיות שחותכים בכניסה?"

"כן, יאללה, נעשה סיבוב ונשב בחומוס"

ג'וש פנה לכיוון אזור התעשייה, הכביש היה עמוס. רוב המכוניות עמדו בפקק בסבלנות.

"תראה ת'יונדאי יש לה קופסא יותר גדולה משלך"

ג'וש סקר את הפקק, לכל מכונית חמישית היה מאב"ד של הרלב"ד גל הגג. באופן מפתיע אנשים נהגו בזהירות, נתנו זכות קדימה, אותתו לפני פנייה, עצרו במעברי חצייה.

"ססעמק, כולם נבהלו מהקופסאות האלה ונוסעים כחוק. איזה זין... תעמוד פה בצד, נחכה קצת, אולי יקרה משהו, ממילא מוקדם מדי לחומוס"

ג'וש הביט במראות, אותת ימינה ונכנס בעדינות לחנייה במקביל לכביש. רכבים נסעו בזהירות ובאיטיות והתחיל להיווצר עומס. שניהם הבחינו בנהג רכב הסעות בנתיב הנגדי שהבהב עם האורות לרכב שלפניו.

"מה אתה אומר עליו ג'וש? הוא יצליח להתאפק?" גבי זרק.

נהג רכב ההסעות החל לצפור לרכב שלפניו וגבי שלף מצלמה. הוא לא היה היחיד, הנהגים ברחוב היו עם שתי ידיים על ההגה אבל שאר הנוסעים ועוברי האורח כבר היו עם טלפונים שלופים וכולם כוונו לנהג ההסעות.

"כמה שניות גבי, כמה שניות"

נהג רכב ההסעות התייאש מהרכב שלפניו ועקף אותו מימין. הם הביטו מסביב בקופסאות הירוקות על גבי המכוניות מסביב, כלום.

"נו, מה?"

"לא יודע גבי, לא יודע"

התקרה בטסלה רעדה במונוטוניות, הם הביטו למעלה, הייתה חריקה קלה [פלוּק] ואז שריקה. עשן לבן כיסה את החלונות והם לא הצליחו לראות מעבר לעשן. הטסלה רעדה ו... פיצוץ, העשן התפזר. עוברי אורח צרחו, רכב ההסעות בער על צידו.

"זה עובד החרא הזה!" העיניים של גבי נצצו. הוא חייך לעצמו ואז לג'וש.

"אתה חושב שהוא מת?" ג'וש שאל ושנייהם צחקקו במבוכה. התנועה נעצרה והם שמעו סירנות. ברכב שעמד בצמוד אליהם נפתח החלון שפנה אליהם.

"ג'ושי! מה קורה? ראית את זה?"

"ריקי? מה את עושה פה? חזרת מאמריקה?"

"אתמול נשמה"

"ג'ושיייי!" מיכלי צעקה ממושב הנהג ומשכה את השיייי כמה שיותר. היא נשענה לכיוון ריקי והחלון.

"שתי ידיים על ההגה!" צעקו ביחד ג'וש וגבי לעבר שתי הנשים.

"צודקים!" הן ענו שתיהן ביחד ופרצו בצחוק, "איזו מדינת משטרה" ריקי הוסיפה.

"באות לחומוס?" גבי דחק את ראשו מעל ג'וש ואל החלון שליד הנהג.

"בטח, סעו אחרינו!"

ניידת, אמבולנס וגרר פעלו במרץ לפנות את רכב ההסעות והפצועים מהכביש. ג'וש הביט במראות, אותת והשתלב בתנועה. הרכב מאחוריו האט ונתן לו להשתלב.

"איזה חיים, אמריקה!" ג'וש קרא לעבר גבי.

"אדיבות ישראלית בכבישים! המשיח כבר כאן" גבי המשיך ושניהם צחקו.

מה עם ריקי, הא? היא חזרה בגללך?"

"מה? לא, מה פתאום. לא יודע"

"מה אתה מגמגם? ידעת שהיא בארץ?"

"היא כתבה משהו, כן"

"לך תזדיין יה מנייאק" גבי טפח, ספק דחף את כתפו של ג'וש, וזה חייך חיוך ורוד ומבוייש.

"ידיים על ההגה ולנטינו!"

הם נסעו אחרי הרכב של הנשים, פיצוצים נשמעו מכיוונים שונים, החדשות של שתיים­־עשרה החלו וג'וש הגביר את הרדיו. הקריינית פתחה עם נתונים על היום הראשון של המאב"ד של הרלב"ד, על כמות הנפגעים והפצועים ועל הפגנות ספונטניות שהחלו במספר מקומות, גבי קטע אותה.

"כוסאומו שומדבר שעושים לא טוב להם, סופסוף אנשים יתחילו לנהוג כמו שצריך במדינה המחורבנת הזאת, מ-ש-י-ל-ו-ת---ב-כ-ב-י-ש-י-ם---ב-ר-א-ב-א-ק!"

הוא דפק על משענת המרפק בין שני המושבים עם כף היד שלוש פעמים ונשען לאחור על כסאו מחויך. הדיבורית באוטו טרטרה, ג'וש לחץ על הכפתור המובנה בהגה.

"מה קורה ריקי?"

"איפה החומוס הזה? איפה אנחנו פונות?"

"עוד מאה מטר" ג'וש וגבי קראו ביחד, ופרצו בצחוק.

"מה? איפה אתם?"

"שתי מכוניות אחריכן"

"תפני פה ימינה" ג'וש וגבי שמעו את ריקי פונה למיכלי מעבר לקו. המכונית של הנשים החלה לסטות לנתיב ההשתלבות הימני.

"תאותתי" גבי קרא לעבר הדיבורית.

"תאותתי! תאותתי!" הוא צעק שוב ביחד עם ג'וש.

"מה קרה?" ריקי קראה מהצד השני.

"תאותתו תגידי למיכלי לאותת!" ג'וש צעק לעבר ההגה, הגג של הטסלה רטט. ג'וש בלם בפתאומיות, נלחץ ושחרר את הברקס, גלש, אותת והחנה את הרכב בצד הדרך, הגג של הטסלה המשיך לרטוט, הוא שמע את הכיסוי של המאב"ד נפתח והביט בגבי.

"שיט!" גבי זינק מהרכב, טיפס על הגג ונשכב על הקופסא הירוקה שהייתה פתוחה למחצה, אזעקה החלה לפעול, והנייד של ג'וש צפצף ורקד בתושבת שלו ברכב.

"שכחתי לאותת, מה אנחנו עושות?" מיכלי צעקה רועדת מעבר לקו.

"תנטשו!" גבי צעק.

"צאו מהאוטו!" ג'וש הוסיף.

"אבל זה אוטו חדש!" מיכלי התנגדה בבכי, הבכי נקטע. [פלוּק] פיצוץ האיר את הרחוב בכתום, ההדף שלו התקדם לעבר ג'וש וגבי, שניהם הביטו בו ועצמו עיניים כשהוא חלף על פניהם. הם רצו לעבר הרכב הבוער, גבי רוקן על הרכב את מטפה הכיבוי הקטנטן של הטסלה, אבל הוא לא עזר לכלום. ג'וש קרס על המדרכה ובכה. התנועה נעצרה לרגע, נהגים הביטו ברכב הבוער ובג'וש בשקט, עד שהתחילו הצפירות. הן התחילו מרחוק והתקדמו. אחרי הצפירות הגיעו צעקות. ג'וש ירד לכביש והחל לצעוק בחזרה, אבל גבי משך אותו בחזרה למדרכה. רכב פינוי עם מנוף הגיע. הנהג ירד מהרכב עם מטפה כיבוי גדול במיוחד ורוקן אותו על הרכב הבוער עד שהפך לרכב מעשן. ג'וש צווח עליו "יש אנשים בפנים! מה אתה עושה! יש בני אדם בפנים!"

נהג המנוף נבהל לרגע ונרתע אחורה. "סליחה אחי, לא הגיע אמבולנס?"

"לא הגיע אמבולנס" גבי ענה בשקט. ג'וש ניסה להתקרב לרכב דרך העשן. נהג המנוף נשען על הגרר­־מנוף שלו והצית סיגריה. הצפירות המשיכו והתמזגו לסירנות של קטנוע־הצלה. הקטנוע עצר ליד הרכב השרוף, הרוכב ירד ממנו, התקרב לרכב המעשן והציץ פנימה מבלי להוריד את הקסדה. לאחר כמה שניות פנה לנהג גרר־מנוף "אתה יכול לפנות" נהג הגרר מנוף שלף טאבלט מהכיס האחורי והגיש לקטנוען־הצלה, הקטנוען הניח את כף ידו על הטאבלט וזה ציפצף קלות. ניידת משטרה עצרה לידם בכיוון הנגדי.

"מה לפנות? הן עדיין בפנים!" ג'וש ניסה לצעוק בסמכותיות אבל יצא לו קול שבור ובכייני, הוא פנה אל השוטרים בניידת.

"אין מה לעשות והרכב חוסם את התנועה. משילות ויעילות! משילות ויעילות!" אמר אחד השוטרים.

"משילות ויעילות" זרק קטנוען־ההצלה דרך הקסדה ונעלם על הקטנוע שלו.

"מצטער אחי, משילות ויעילות" זרק לעברו הגרר־מנופאי, הרים את הרכב המעשן אל הגרר ונסע משם.

***

נסיון להתעצל ולבקש מהבינה המלאכותית לאייר את הסיפור
DALL·E - red future car driving a street with people around with green missile launcher attached to its roof

ג'וש עמד על אי־תנועה בצומת עם שלט 'די לטרור הממשלתי בכבישים' וצעק בקול אל תוך מגפון, גבי המתין לאור הירוק ברמזור כדי לחצות אליו עם שתי כוסות הפוך, אחת בכל יד. רכב נעצר בנתיב השמאלי והנהגת פתחה את החלון החשמלי.

"סופסוף אנשים נוהגים כמו שצריך, מה אתה מתלונן?"

"חברה שלי נרצחה רק בגלל שהיא לא אותתה, זה נראה לך הגיוני?"

"אתה יודע כמה אנשים נהרגו בגלל שאנשים לא מאותתים?"

,לא, מה הקשר, זה מספיק כדי שהממשלה תרצח מישהו?"

האשה נופפה בידה לעבר ג'וש, "אתם השמאלנים, כל מה שעושים בשבילכם לא מספיק לכם..."

"מה הקשר שמאלנים, הממשלה רוצחת אנשים על הכביש, ימנים שמאלנים, דתיים, חילונים!"

"אבל אנשים לא נהרגים בתאונות דרכים יותר, אין הרוג אחד מתאונות דרכים בשבוע האחרון, תגידו תודה!"

"יש למעלה מאלף וחמש מאות נהגים שנרצחו על ידי הממשלה בשבוע האחרון!"

"אבל אף לא אחד מתאונה"

"את צוחקת?"

"משילות ויעילות, משילות ויעילות!" האשה התריסה, "לכו יה שמאלנים, תחזרו לאירופה!"

הרמזור של מעבר החצייה התחלף לאדום ושל הנהגת לירוק והיא נסעה. גבי הגיש לג'וש הפוך אחד, ג'וש לגם. הרכב שנסע מאחורי הנהגת צפר לה. הם צפו בהם מתרחקים.

"למה הוא צופר?"

"נראה לי שהיא נוסעת בנתיב השמאלי יותר מדי זמן" גבי ענה, שניהם הבחינו בהבזק מרכב שנסע בנתיב הנגדי [פלוּק] טיל פגע בנהגת.

"היא לא תיסע יותר בנתיב השמאלי, למעט במקרה של עקיפה..." גבי לחש בחיוך בין לגימות.

"זה מצחיק אותך?"

"אני לא יודע אם זה מצחיק אותי, אני... אני... אני לא יודע איך להתמודד עם זה"

"אתה יכול להחזיק שלט במקום כוס קפה"

"אה... לא"

הרמזור להולכי רגל התחלף לירוק, ג'וש וגבי התחילו לחצות, רכב חתך אותם וצפר.

"הוא עבר באדום?" גבי שאל.

"לא יודע ג'וש, תכף נראה" הם הביטו סביב, לחצי מהמכוניות היה מאב"ד של הרלב"ד על הגג אבל אף טיל לא שוגר.

"אולי יש תקלה, צריך לדווח על זה?"

"למי אתה רוצה לדווח גבי?"

"למשטרה? לרלב"ד? המערכת שלהם לא עובדת..."

"אנחנו רוצים שהיא לא תעבוד"

"אבל זה דווקא היה מוצדק, הוא נסע באדום וכמעט הוריד אותנו"

"הייתה לו מדבקה של נחמן מאומן" אחד המפגינים על אי־התנועה הצטרף לשיחה.

"מה?"

"הייתה לו מדבקה של נחמן מאומן, אם המערכת מזהה מדבקות של נחמן או תהילים נגד טילים, או, לא יודע, אבא משגיח מלמעלה היא לא מבצעת"

"לא נכון?" ג'וש תהה בפליאה ועיווה את פניו.

"כן, הם הרימו איזה דוס באוויר ומסתבר שהוא בן של חבר כנסת, אז החריגו אותם מהחוק" המפגין צחקק, "המדבקת של התהילים נגד טילים, לאיזה טילים חשבת שהם מתכוונים?"

"לקסאמים?" ג'וש ענה והמפגין נענע בראשו בזלזול.

"איפה אני משיג מדבקות כאלה?" גבי שאל ואף אחד לא ענה.

***

נסיון נוסף הרבה יותר טוב דרך Midjourney
(תודה לעופר פרת על הכיוון)

הם צעדו בחזרה מההפגנה ברגל, ג'וש לא רצה לנהוג. הם לא צעדו לבד, היו עוד מספר מפגינים לפניהם ומאחוריהם. טנדר של נחמן מאומן עם מאב"ד על הגג, טס על הכביש, משאיר מאחוריו ענן שחור. ג'וש סינן קללה.

"אני חייב מדבקה כזו" חשב גבי בקול.

רכב חדש עם מאב"ד נעצר בנתיב הנגדי ליד צמד מפגינים. אישה פתחה את החלון ושאלה אם הם מכירים בית קפה בסביבה. גבי הקשיב לשיחה בחצי אוזן, המפגינים והאישה החלו להתווכח והוא נעצר, ג'וש נעצר צעד וחצי אחריו.

"מה קרה"

"לא יודע, הם רבים"

אחד המפגינים עלה על הגג של הרכב וחבט עם מקל על המאב"ד, הוא דחף את המקל מתחת לקופסא וניסה לנתק אותה מגג תוך שהמפגין השני מנסה לתלוש את הכבל שיצא מהקופסא ומשם לתא המטען. הכבל נקרע, באותו הרגע התפוצץ חלק מהקופסא והעיף את שני המפגינים לרצפה, מפגינים נוספים רצו לעברם. שני הפצועים היו מלאים ברסיסים קטנים בכל הגוף, הם התפתלו על הרצפה וצווחו באימה. גבי התחיל לרוץ לכיוונם וג'וש רץ אחריו וקרא לו לעצור ולהיזהר. מפגין נוסף עלה על הגג וחזר לחבוט בקופסא עד לפיצוץ נוסף שלאחריו כבר היו שבעה מפגינים פצועים על הכביש מרסיסים, גבי וג'וש נעצרו בקצה שדה הקטל. הם משכו את אחד הפצועים לצד השני של הכביש.

"מה קרה?" גבי שאל וג'וש פתח את החולצה של הפצוע, עשרות חורים קטנים ומדממים עיטרו את החזה והבטן.

"לא יודע, זה פשוט התפוצץ עלי"

"איך אתה מרגיש?"

"כואב לי, כל הגוף כואב לי" המפגין צווח.

"זה עמוק? איך אתה מרגיש בתוך הבטן, זה חדר פנימה?" ג'וש שאל.

"לא יודע, זה כואב" הפצוע החל לבכות.

ג'וש הזיז את הדם עם היד מאחת הפגיעות ומישש אותה, הוא הרגיש גולה קטנה, הוא לחץ על הפגיעה כמו שמפוצצים חצ'קון על האף, הפצוע צרח ובכה, וגולת מתכת קטנה בקוטר של מילימטר ניתזה החוצה. הוא הראה אותה לגבי ולפצוע. ואז שלף את הטלפון וצילם אותה. הוא נכנס למסטודון וכתב פוסט.

"כמה אתה כותב? תשלח כבר" גבי נזף בו.

"רגע, אני צריך לסמן תוכן פוגעני ולתת אזהרות"

"זה עניין של חיים ומוות!"

"אבל יעיפו אותי מהשרת", ג'וש התבכיין.

"למה אתה כותב בשר?"

"כי יש דם וחתיכות בשר"

"למי זה אכפת?"

"לטבעונים!"

"ססעמק" גבי סינן.

הם קיבלו תשובות. למאב"ד של הרלב"ד יש מערכת אקטיבית להגנה מפני תקיפה שנקראת 'כובע כלב' שהיא פיתוח אל־הרג של 'מעיל רוח', המערכת מעיפה אלפי גולות בקוטר של מילימטר ובעצמה נמוכה כדי לנטרל ונדליזם. ניסיונות חבלה במאב"ד ברחבי הארץ גרמו ללמעלה מ-4000 פצועים בינוני וקל עד לרגע זה.

***

ג'וש הניח את כוס הקפה הראשונה של הבוקר על השולחן והתיישב מולה, הוא העביר יד בשיערו ונשען לאחור, הפעיל את המשחק Call of Duty בטלפון שלו והמתין שהוא ייטען. הוא לגם מהקפה והתחיל לשחק. אין כמו להרוג כמה אנשים על הבוקר בשביל לפתוח את היום במדינה המחורבנת הזו, חשב לעצמו וחייך תוך שהוא מכוון טיל מתביית לעבר רכב ספורט שחור, הכוונת האדומה הבהבה כדי לסמן שננעלה על המטרה, שבריר שנייה לפני ששחרר את הטיל, הסיט את הכוונת הצידה, הטיל פספס, הוא זרק את הטלפון על השולחן. קולות מהמשחק המשיכו, הוא התעלם, צעדים נשמעו מהטלפון ולאחריהם צרור יריות. הוא מת. במשחק.

הטלפון שלו טרטר, הוא קיבל הודעה קולית מגבי וכתב לו 'אני לא מקשיב להודעות מוקלטות'. הטלפון טרטר בשנית, הודעה קולית. הוא כתב בחזרה 'לך תזדיין'. הטלפון צלצל.

"שמעת שביטלו, ג'וש? שמעת?"

"מה ביטלו?"

"ביטלו את המאב"ד של הרלב"ד – אין יותר טילים על עברייני תנועה"

"5300 הרוגים!"

"אבל ביטלו, המאבק הצליח!"

"5300 הרוגים!"

"אבל לא מתאונות דרכים"

"5300 הרוגים"

"נו, אתה מתכוון להיות תוכּי בעניין הזה?"

"ססעמק"

"אתה אוסף אותי? אפשר לנסוע למוסך ולהוריד את החרא מהגג"

"אני אסיים את הקפה קודם"

***

"למה זה מהבהב"

"כי נשארו לו רק שני טילים וצריך ללכת למוסך להטעין אותו מחדש" ג'וש ענה.

"אבל הם ביטלו את המערכת, זה לא הפסיק להבהב?"

"זה הפסיק וחזר, לא יודע למה, יש לי תור למוסך מחר" בנוסף להבהוב נוסף צפצוף איטי.

"אי אפשר לכבות את זה?" גבי הציק.

"לא יודע, זה כמו ההתראה של החגורת בטיחות, תתעלם מזה" קצב הצפצוף התגבר.

"קח פה ימינה!" גבי קרא בקול וג'וש בלם.

"למה לא אמרת לפני?" הוא נסע לאחור ברברס ופנה ימינה"

"זה לא שאיזה טיל יוריד אותך כי אתה נוסע רברס לצומת" גבי צחקק וג'וש עיווה את פניו.

גבי פתח את החלון וקרא לעבר שני בחורים שצעדו על המדרכה "צריכים טרמפ?"

"גבי? מה קורה אחי?" נהוראי ויוֹן קראו ביחד.

"מסתובבים, מה איתכם, לאן אתם הולכים?" גבי ענה ושאל.

"יש מסיבת אייטיז אצל חברים, רוצים לבוא?"

"פחות, אנחנו מחפשים משהו עם בנות", ג'וש נדחף לשיחה.

"יש אצלנו בנות, אנחנו פתוחים לכולם ולכולן" ענה נהוראי בזמן שהטלפון של יוֹן צלצל, "אני צריך לענות לזה" הוא זרק, שני הבחורים התנשקו ויוֹן התרחק וענה לשיחה.

"נהוראי-אִי זה רציני?" גבי זרק והחווה עם הראש לעבר יוֹן.

"אנחנו מתחתנים" חייך הבחור, הגג של הטסלה רעד קלות.

[פלוּק]

טיל שוגר מהמאב"ד והעיף את הבחור עם הטלפון באוויר, הוא נחת מרוסק. נהוראי רץ אליו בצווחות וגבי זינק מהרכב והצטרף גם הוא.

"שיט, שיט, שיט" ג'וש צרח באוטו, הוא דפק על מסך השליטה המהבהב ויצא גם הוא. הוא ניגש לחבורה, הפצוע מלמל מילים אחרונות. ג'וש נעמד ליד ותפס את ראשו שלו, דמעות געו בעיניו וגמגום מבולבל הרעיד את שפתיו. ידיו רקדו והוא שלף את הטלפון שלו וחייג למשטרה. נהוראי רכן מעל יוֹן הפצוע והתחנן שיחזיק מעמד.

"תישאר איתי, אתה חזק, אני אציל אותך, אני אוהב אותך..." ארבעתם בכו.

[פלוּק] נשמע מרכב חולף, הטיל טס ליד ג'וש והעיף את שלושת האחרים.

[טלפון] "מוקד 100 שלום, במה אוכל לעזור"

"המאב"ד של הרלב"ד השתגע והוא משגר טילים על חברים שלי" ג'וש צווח לטלפון ורכן מעל גבי.

[טלפון] "לא יכול להיות" ענתה הבחורה במוקד.

"מה לא יכול להיות? אני אומר לך שזה כרגע קרה"

[טלפון] "אני מבינה שזה קרה אבל הוא לא השתגע, הוא לא באחריותנו יותר, הוא עבר משרד"

"מה עבר משרד, חשבתי שהוא בוטל" ג'וש גמגם.

[טלפון] "הוא לא בוטל, הוא היה כל כך יעיל שהיה חבל לסגור. רגע, אני אעביר אותך"

[מוזיקת כלייזמרים קלה]

"הלו, הלו" ג'וש צעק לטלפון ולגבי, שנייהם לא ענו.

[טלפון] "מנהלת הזהות היהודית, מדברת אורית, במה אוכל לעזור?"

"זהות יהודית? אורית? מה? אני מתקשר בקשר למאב"ד של הרלב"ד שהשתגע"

[טלפון] "זה לא נקרא ככה יותר, בז'רת השם"

"מה?"

[טלפון]מאב"ד של הרלב"ד עבר לאחריות המנהלת לזהות יהודית ונקרא אול"ג, בז'רת השם"

"מה לעזאזל? אני צריך אמבולנס"

[טלפון] "ראשי תיבות - אור לגויים של המנהלת לזהות יהודית"

"אבל למה הוא יורה על חברים שלי?"

[טלפון] "הם עברו על חוקי התורה, בז'רת השם"

"אורית, תקשיבי לי, הם לא עברו על חוק של אף תורה, מה זה השטויות האלה?"

[טלפון] "שנייה אני בודקת בז'רת השם... או, כתוב לי כאן שהם הומוסקסואלים, השם ישמור"

"אז מה? אז מה אם הם הומוסקסואלים?"

[טלפון] "תשמע, רגע... בז'רת השם, כתוב לי שגם אתה הומוסקסואל"

"מה? מי כתב לך?" ג'וש הביט בבהלה סביב, הגג של הטסלה זז קלות וג'וש נעמד והביט בו בעיניים פעורות. "תקשיבי גברת, אני לא הומו" ג'וש צווח לטלפון.

[טלפון] "אני עוברת על תמונות שלך באינסטה ואני לא בטוחה..."

"מותר לך לגלוש באינסטה?"

[טלפון] "ברור, זה פיקוח נפש, בז'רת השם"

"אז תדעי לך שאני לא הומו, אני בִּי"

[טלפון] "מה זה בִּי בז'רת השם?"

משגר הטילים התרומם דרך הגג פתוח וצידד לאיטו לכיוונו של ג'וש, ג'וש בתגובה צעד הצידה, מנסה להתרחק.

"בִּי בִּי, מה את לא מבינה, בִּי, אני אוהב גם נשים" ג'וש צעד הצידה מסביב לטסלה כשהראש של הטיל עוקב אחריו באיטיות.

[טלפון] "אני לא יודעת, בז'רת השם, זה לא נראה לי"

"מה לא נראה לך? אני אפסיק!"

[טלפון] "בז'רת השם"

אני מבטיח לך בעזרת השם! אני אהיה רק עם נשים מעכשיו בעזרת השם..."

[טלפון] "זה לא עובד ככה בחור, בז'רת השם"

"אני אעשה טיפולי המרה בעזרת השם, אני מבטיח בעזרת השם" הטיל המשיך לצודד אחריו וג'וש מעד והתיישר שוב.

[טלפון] "זה לא משהו שאפשר להחזיר חזרה, בז'רת השם"

"מה אי אפשר להחזיר חזרה, מצצתי זין רק פעם אחת!" ג'וש נעצר.

[טלפון] "בז'רת השם"

"מצצתי זין רק פעם אחת בעזרת השם!"

[פלוֹק]

 

~סוף~

  

ככה בינה רואה את הזהות היהודית
DALL·E - Jewish identity


בנג'י פאטיסון (מד"ב)


בנג'י סיים לאכול את הסטייק בחמאה שלו ונשען לאחור. פּיי, חשב לעצמו, זה היה קשה. 800 גרם של פילה רך כמו חמאה וצלוי בחמאה, וכל החמאתיות הזו נימוחה בפיו, איזה חיוך. הוא נשם באיטיות מעכלת. ממכשיר ה-iCON®™ שלו נשמע צלצול קבלת הודעה. ולאחריו צלצול קבלת מייל, ולאחריו צלצול קבלת הודעה נוספת. 'רגע' חשב לעצמו, 'מי המניאק שמפריע לי באמצע האוכל?'. 

היו אלה התראות מחשבון ה A.U.C.E.U®™1 שלו, או בכינויו אוּסִיוּ. אוסיו היה שירות של תאגיד  F.G.M.A.T.Corp®™2 החשבון שלו הגיע ל 90% וזה השלב שמקבלים התראה. בנג'י התעצבן, הוא התעלם הההתראה הקודמת של 75%, הוא חשב שהיא טעות, הרי הוא לא נרשם לחשבון מוגבל A.U.C.E ®™3 הוא משלם לפ.ג.מ.א.ט על חשבון 4Unlimited ! הוא יסיים לעכל ויתקשר אליהם, אין על מה להתעצבן עכשיו.

בנג'י נשם עמוקות, הוא החליט לוותר על הקינוח. הוא הרגיש את הקיבה שלו מתרוקנת, את החיוניות חוזרת לידיו ורגליו, ואת הלב שלו נרגע. זמן לחזור למשרד.

נותרו לו עוד 10 דקות להפסקת הצהריים, הוא החליט לדבר עם שירות הלקוחות של אוּסִיוּ.

"שלום בנג'מין, תודה שהתקשרת לשירות הלקוחות של אוּסִיוּ, אנו עסוקים בפניות קודמות, מיד נתפנה אליך" ענתה לו מענה אוטומטית נשית ועדינה. לאחריה נשמעה מוזיקה. המוזיקה נקטעה וקול תקיף גברי ומחוספס זרק "עקב עומס, זמן ההמתנה ארוך מהרגיל, בכל שלב ניתן ללחוץ על 1 ונציג שלנו יחזור אליך בהקדם" המוזיקה חזרה. בנג'י לחץ על 1, הוא היה חייב להצדיק את המשרה שלו ולעבוד קצת. איך לעזאזל כל שירותי הלקוחות האלה כל כך מחורבנים, חשב לעצמו.

***

בנג'י סיים לרוץ, הוא רץ 5 ק"מ כל יום, חוץ מראשון. ראשון זה יום חרא לריצות ובכלל. הוא קבע עם חברים לכדורסל מיד אחרי הריצה, אבל רעב השתלט עליו והוא חיפש משהו לאכול. הוא אכל חטיף חלבונים שלם, שתה שייק חלבון מלא בדוכן ליד מרכז הכושר וטס למגרש הכדורסל כדי לא לאחר.

אחרי המשחק הם הלכו לאכול, הוא פתח בקבבוני טלה על מצע של עשב עם טחינה ולחם בית, המשיך בהמבורגר חזיר עם גבינות כחולות בתוספת בייקון ובצל מטוגן, צ'יפס של בטטות וסלרי, וקינוח של עוגת שוקולד חמה עם כדור גלידה. תענוג.

הוא היה בשליש השלישי של הבירה שלו כשההתראה של 97% הגיע מהאוסיו שלו, אבל הוא כבר לא שם לב. הטלפון מהם הגיע רק למחרת בבוקר.
הסיפור פורסם ב 2016 - אבל Midjourney  הגיע רק ב 2023 אז ביקשתי ממנו שיכין משהו


***

בניין השירות וההנהלה של F.G.M.A.T.Corp®™ נישא לגובה של 123 קומות לכיון מעלה ועוד 123 קומות לכיוון מטה. הוא היה עצום בגודלו. בנג'י נכנס בכניסה הראשית, הוא לא ידע לאן הוא הולך, מכשיר ה-iCON®™ שלו ניווט והוליך אותו, הזמין לו מעלית וביחד הם נכנסו למשרד של נציד שירות בדיוק בשעה אליה זומנו. הוקצבו לבנג'י 7 דקות לסגור את העניין, כך לפי מכשיר ה-iCON®™ שלו.

"שלום, אני בנג'י פאט.."

"שלום בנג'מין פאטיסון" קטע אותו פקיד השירות ג'ון, לכל פקידי השירות של תאגיד  F.G.M.A.T.Corp®™ קראו ג'ון.

"אני מבין שיש לך בעיה עם חבילת השומן שלך"

"חבילת השומן שלי?" שאל בנג'י והביט בבטנו השטוחה.

"נרשמת לתוכנית A.U.C.E.U®™ שלנו והשתמשת בכל החבילה"

"זהו, שנרשמתי ל A.U.C.E.U®™ בחבילת אנלימיטד"

ג'ון הביט לכיוונו של בנג'י אבל לא בו, היו לו משקפי הולוגלאס5 של F.G.M.A.T.Corp®™ והוא ראה את כל המידע משובץ במשקפיים בנוסף למציאות. "אני רואה שאתה מנוי לתוכנית האנלימיטד הרגילה שלנו"

"אנלימיטד זה אנלימיטד" סינן בנג'י.

"תראה" אמר ג'ון והצביע על הקיר שמאחוריו, כל מיני גרפים וטקסטים הופיעו על הקיר. "תכנית אנלימיטד רגילה מחושבת לפי 2500 קלוריות עודפות ביום למשך 25 שנה, זה משהו כמו חצי קילו של עודף משקל ביום כפול 365 ימים כפול 25 שנה.." החישוב נעשה אוטומטית על הקיר. "4562.5 ק"ג, זה ארבע וחצי טון"

בנג'י הביט על הקיר המום.

"אם היית קורא את החוזה היית יודע שזה אנלימיטד לשימוש אישי סביר עד 5 טון, והגעת ל 4857.2 ק"ג בארבע וחצי שנים,  זה כמעט 7500 קלוריות עודפות ביום"

"אבל אני עושה ספורט" גמגם בנג'י "אני רץ ומשחק כדורסל ולפעמים כדורגל ושוחה, אני שורף מלא קלוריות ביום! " 
"אבל לא מחשבון האוּסִיוּ שלך"

"מה זאת אומרת, לא מחשבון האוסיו שלי? אז מאיפה?"

"תראה" אמר ג'ון והצביע על הקיר, "אתה עשית תוכנית A.U.C.E.U®™ אנלימיטד של 5 טון, עם Upload של 100 קלוריות בדקה וDownload של 10 קלוריות בדקה. בספורט אתה שורף יותר קלוריות משאתה יכול להוריד"

"בגלל זה אני רעב כל הזמן?"

"כנראה" השיב ג'ון, "מי שמכר לך את התוכנית נתן לך תוכנית של סבתות, היית צריך לבקש את ה A.U.C.E.U®™ אנלימיטד פרו אקטיב לספורטאים, עם Upload של 100 קלוריות לדקה ו Download של 100 קלוריות לדקה"

בנג'י האדים מכעס. "מה תוכנית לסבתות? אז תעביר אותי תכנית!"

"אני לא יכול להעביר אותך תוכנית, אני יכול לפתוח לך עוד תכנית"

"מה עוד תוכנית?"

"אתה עדיין צריך לשלם על ה 5 טון שומן שכבר צברת, וחוץ מזה אני אפתח לך תוכנית אנלימיטד פרו אקטיב" 
הקיר התחיל לצפצף, והופיע עליו שעון, נותרו עוד 30 שניות לפגישה.

"אני לא רוצה עוד תוכנית, אין לי כסף לעוד תכנית!"

השעון שהוקרן על הקיר ספר לאחור. ג'ון הסתובב אליו בהפגנתיות למרות שכל הנתונים היו מולו במשקפי ה-AR שלו. הוא החזיר מבטו אל בנג'י.

"זה כל מה שאני יכול להציע לך"

"זה לא מקובל עלי!" אמר בנג'י בכעס "אני רוצה לדבר עם מנהל!" צעק, מכשיר ה-iCON®™ שלו צפצף והדלת נפתחה. לא היה אף אחד בפתח, זמנו של בנג'י תם והוא היה צריך לצאת. בנג'י יצא והדלת נסגרה, הוא התכוון לפנות ימינה למעלית אבל מכשיר ה-iCON®™ שלו אמר "פנה שמאלה".

"המעליות מימין" הוא התווכח איתו.

"תוזמנה לך פגישה עם מנהל בעוד.. שלוש דקות" פלט המכשיר. בנג'י הופתע מהיעילות, אחרי כל ניסיונותיו הכושלים עם המענה הקולי, הפגישות האנושיות דווקא עבדו מעולה. דלת נפתחה ובנג'י נכנס. בחדר זהה לחדר הקודם ישב בחור דומה לבחור הקודם. גם לו קראו ג'ון.

"שלום, אני בנג'י פאט.."

"שלום בנג'מין פאטיסון" קטע אותו המנהל ג'ון, "אני יודע מי אתה, צפינו שתעשה בעיות"

"מה?" התפלא בנג'י, הוא מעולם לא היה בעייתי, עשה הכל כמו שצריך, כמו כולם. ספורטאי בתיכון, מצטיין בצבא, מקום שני בציונים בקולג', עבודה קבועה. הכל לפי הספר המזורגג.

"איזה בעיות אני עושה?" שאל בנג'י.

"הבנתי מאיש השירות ג'ון שאתה לא רוצה תכנית חדשה שתתאים לך" אמר המנהל ג'ון.

"אני רוצה תכנית חדשה, אבל אני לא רוצה להמשיך לשלם גם על התוכנית הישנה"

"כן, הבנתי, אתה לא מרוויח מספיק, אנחנו יודעים" קבע המנהל ג'ון.

"אני מרוויח מספיק!" אמר בנג'י בתקיפות.

"אולי תבקש מהבוס שלך העלאה, הגיע הזמן"

בנג'י התעצבן. "מה זה עניינך בכלל? מאיפה הבאת את זה?"

"זה כן עניינינו בנג'מין פאטיסון, אתה לא יכול לשלם לנו מספיק כדי שנשמור על כל השומן שלך מר פאטיסון, וזה מדאיג אותנו"

"זה לא צריך להדאיג אתכם..אותך" סינן בנג'י, הוא לא הבין למה הוא צריך לדבר ברבים, ישב מולו רק ג'ון אחד.

"אל תיקח את זה אישית בנג'י, אתה פשוט לא מרוויח מספיק." בנג'י ניסה לענות אבל המנהל ג'ון היסה אותו והמשיך "חשבון הבנק שלך ב F.G.M.A.T.Corp®™  וגם קרנות הפנסייה שלך והחסכונות שאין לך כמעט. אנחנו יודעים שאתה לא מרוויח מספיק בנג'י, אין טעם להתכחש לזה" בנג'י לא ציפה לישירות כזו.

"גוף כזה עולה כסף, בנג'י, הרבה כסף" המנהל ג'ון הצביע על הבטן השטוחה והמעוצבת של בנג'י.

"אני משלם לכם מספיק על חשבון אנלימיטד במיוחד בשביל זה!" בנג'י צעק על המנהל ג'ון. "ועכשיו אתם באים אלי עם כל מיני סעיפים קטנים שזה לא באמת אנלימיטד וכל מיני Upload ו- Download וחרא כזה! אני לא רוצה את השירות שלכם, נשבר לי מכם! אני מתנתק!" בנג'י קם מהכיסא כדי לצאת, המנהל ג'ון נשען לאחור בנינוחות, בנג'י הגיע אל הדלת בעצבים אבל היא לא נפתחה.

"זה לא כל כך פשוט מר פאטיסון" אמר המנהל ג'ון בחיוך, "זה לא כל כך פשוט"

"תפתח את הדלת, בבקשה!"

"חכה רגע, בנג'י" אמר המנהל ג'ון, "אני יכול לקרוא לך בנג'י?"

"תפתח את הדלת!"

המנהל ג'ון קם לכיוון הדלת, היא נפתחה, הוא הניח יד על כתפו של בנג'י. "בוא איתי רגע, אני רוצה להראות לך משהו" אמר המנהל ג'ון. בנג'י לא רוצה לראות כלום, הוא רתח מזעם. הוא רתח מזעם על F.G.M.A.T.Corp®™, על המנהל ג'ון, על עצמו שהוא תלוי בהם, על שהוא לא מרוויח מספיק ועל כל העולם.

המנהל ג'ון יצא מהמשרד ופנה אל המעליות, "בוא איתי" אמר בשקט.

בנג'י הצטרף בחוסר חשק מופגן.

הם נכנסו למעלית וירדו לקומה מינוס 73. בנג'י הלך אחרי המנהל ג'ון, מכשיר ה-iCON®™ שלו צפצף מחוסר קליטה. אחרי כמה מאות מטרים של הליכה ימינה ושמאלה במסדרונות לבנים, המנהל ג'ון נעצר מול דלת לבנה. על הדלת הוצמדה פיסת מתכת מלבנית ועליה נחרט 'בנג'מין פאטיסון', הדלת נפתחה ושנייהם נכנסו פנימה. נשימתו של בנג'י נעתקה.

את החדר עם שמו של בנג'י מילא גוש אנושי ענק, הגוש היה בגודל של מכונית משפחתית. עטוף בעור אדם שעיר בחלקו והיה מחובר למכונה שהזרימה לו דם מצינור אחד ושאבה דם מצינור אחר, בפעימות מונוטוניות מלוות בצפצוף תואם. כל הגוש זז כאילו הוא חי ונושם.

בנג'י לעומתו כמעט ולא נשם.

"תכיר בנג'י, זה השומן העודף שלך" אמר המנהל ג'ון והורה בידו על גוש השומן שבחדר ואז על בטנו השטוחה והמעוצבת של בנג'י.

בנג'י רעד וגמגם, "איך צברתי את כל זה.. אני עושה סס..פורט!" המנהל ג'ון התקרב לגוש וליטף אותו, צמרמורת אחזה בבנג'י עצמו, הוא הרגיש את ליטוף וזה הלחיץ אותו.

"התוכנית שמכרו לך התאימה לסבתות, היית צריך את האנלימיטד פרואקטיב.." בנג'י תפס את המנהל ג'ון ביד ומשך אותו מגוש השומן.

"מאיפה אני אמור דעת שזו תוכנית לסבתות? הא? מאיפה?"

"הסוכן שמכר לך היה אמור להסביר לך, שה Download שלך נמוך... ואתה יכול בעיקר להעלות שומן לאיחסון אבל לא להוריד..זה עניינים של רוחב פס.."

"אני כל הזמן רעב ג'ון, בגלל זה? בגלל זה אני לא מפסיק לאכול?" צעק בנג'י על המנהל ג'ון. "אני אתבע אתכם! אני אתבע אתכם על כל הכסף שהוצאתי על אוכל! בגללכם אין לי כסף! אני גם משלם לכם על איחסון שומן וגם לא מפסיק לשלם על אוכל! אני כל הזמן רעב ג'ון!"

"אני מצטער בנג'י, אבל היית צריך לקרוא את החוזה, אנחנו חייבים להיפטר מכל השומן הזה אם אתה רוצה לבטל את התכנית הקודמת, האיחסון שלו עולה מלא כסף!"

"אי אפשר להעיף אותו מכאן? לזרוק אותו לאיזו מזבלה?" שאל בנג'י.

"מה פתאום, אסור, הוא חי! הוא חלק ממך! זה בניקוד לחוק!.. והוא ענק.."

"אני אשרוף את השומן הזה" אמר בנג'י והתקרב למנהל ג'ון עוד יותר תוך שהוא מלטף את שרירי בטנו המעוצבת. "אני אעשה ספורט ואשרוף אותו, תבטל לי את ה-Upload ואני אשרוף אותו!"

"אתה לא יכול בנג'י, זה 5 טון של שומן, גם אם תשרוף עוד 1000 קלוריות של שומן ביום זה ייקח לך 70 שנה.. אפשר אולי.." המנהל ג'ון התחיל להגיד משהו ונעצר.

"מה אפשר ג'ון? מה אפשר?" בנג'י נצמד אל המנהל ג'ון וזה הרים יד לעוצרו וידו נעצרה על בטנו, הוא הרגיש את שריריו מתחת לידו ואת פעימות ליבו של בנג'י המסונכרנות למכונת הדם של גוש השומן.

"אפשר לעשות ניתוח של שאיבת שומן, אתה רק צריך למצוא מישהו שצריך שומן כדי שיסכים לקחת ממך" 
"מי יסכים לקחת ממני שומן ג'ון? מי?" בנג'י התקרב אל ג'ון ודיבר בשקט, "אתה רוצה לקחת חלק מהשומן שלי?" 
המנהל ג'ון לא ענה.

"אולי אתה יכול להעביר חלק מהשומן ללקוחות אחרים, יש לכם מלא חדרים פה, לא כולם מלאים כמוני? אתה לא יכול להעביר להם קצת?" בנג'י לחש כששפתיו כמעט נושקות את ג'ון.

ג'ון הביט בבנג'י במבט המום, הוא כרגע הציע לו למעול בשומן של לקוחות אחרים.

"השתגעת?" צעק המנהל ג'ון, "זה בניגוד לחוק! אתה רוצה שיזרקו אותי לכלא?"

"רק קצת ג'ון! קצת לכל אחד" לחש בנג'י. ג'ון דחף את בנג'י ממנו. בנג'י ניסה להתקרב, אור אדום החל להבהב בחדר ואזעקה הופעלה במסדרון. בנג'י נבהל, הוא סינן "הומו מזדיין" לעבר ג'ון ורץ מהחדר. הוא נכנס למעלית והיא נסגרה. היא התחילה לעלות או לרדת, הוא לא ידע, לא היו בה כפתורים היא פעלה לבד. מכשיר ה-iCON®™ שלו הפסיק להבהב - הקליטה חזרה. המעלית נעצרה, הדלת נפתחה ושני שומרים של F.G.M.A.T.Corp®™ נגשו אליו, הוא יצא לאט מהמעלית וכשקרבו אליו הוא חתך בינייהם ורץ החוצה, הם דלקו אחריו אבל הוא כבר הספיק לדלג מעל מעקה הכניסה ולהתרחק מהם, הוא התחיל לרוץ, הוא רץ על חייו!

המנהל ג'ון חזר למשרדו, ביטל את ה- Upload בחשבון ה-A.U.C.E.U®™ של הלקוח 'בנג'מין פאטיסון', נכנס להגדרות ה- Downloadכיוון אותם על מקסימום ולחץ 'אישור'.

בנג'י הרגיש שהוא מתמלא, הבטן השטוחה שלו התמלאה, הוא המשיך לרוץ יותר מהר, אך רגליו נעשו כבדות, וכך גם ידיו, הוא הרגיש את השומן עוטף אותו. הוא עבר להליכה, הוא ניסה להוציא את מכשיר ה-iCON®™ שלו מהכיס אבל אצבעותיו ההולכות ומשמינות וישבנו שתפח ומתח את מכנסיו חזק סביב המכשיר לא אפשרו לו להוציאו, מכשיר ה-iCON®™ נשבר ובגדיו של בנג'י החלו להיקרע, הוא נשם בכבדות וכבר לא הצליח אפילו ללכת. אחרי כמה שניות הוא נפל מכובד המשקל, נושם נשימות אחרונות ואז ליבו נדם.

משאית עם מנוף של תאגיד F.G.M.A.T.Corp®™ נעצרה ליד גוש אנושי ענק בגודל של מכונית משפחתית שחסם את הכביש, העמיסה אותו מול עיניהם המשתאות של שבים ועוברים ופינתה אותו למפעל למיחזור פסולת אורגנית.

סוף.

____________________________
1 A.U.C.E.U - All You Can Eat Unlimitedאכול כפי יכולתך ללא הגבלה 
2 F.G.M.A.T Corp. ®™ תאגיד פ.ג.מ.א.ט. הוא סימן רשום של A.I.E©®™ 
3  A.U.C.E.U - All You Can Eat  אכול כפי יכולתך - מסלול מוגבל 
4 Unlimited - אנלימיטד - ללא הגבלה, בדרך כלל ישנה הגבלה, צריך לקרוא את האותיות הקטנות. 
5 הולוגלאס משקפיים מיוחדים שמידע הוקרן עליהן לפי בקשת המשתמש בטכנולוגיית AR6
6 AR מציאות רבודה Augmented reality

אם אהבת, סיפור מדע בדיוני קודם, באותו סגנון - יציאה