תוויות

נאום לאומה


הר הרצל, מול קברו של חוזה המדינה תיאודור בנימין זאב הרצל ערב יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל.

על הבמה עולה ראש ממשלת ישראל.


"עֶרֶב טוֹב, נִכְבָּדַי, כְּבוֹד נָשִׂיא הַמְּדִינָה וְרַעְיָתוֹ, כְּבוֹד שַׂר הַבִּטָּחוֹן וְרַעְיָתוֹ, כְּבוֹד רֹאשׁ הַמַּטֶּה הַכְּלָלִי וְרַעְיָתוֹ, כְּבוֹד הַקָּהָל הַנִּכְבָּד וְרַעְיָתוֹ."

"אָנוּ עוֹמְדִים כָּאן בַּמָּקוֹם הַנִּפְלָא הַזֶּה, מַשְׁקִיפִים עַל יְרוּשָׁלַיִם הַמְּאֻחֶדֶת לְנַצֵּחַ נִצְחֵי הַנְּצָחִים. כְּשֶׁמְּשַׁמְּרֵי הַכָּבוֹד שֶׁל חַיָּלֵי צה"ל צוֹעֲדִים עָלֵינוּ מִכָּאן וּמִכָּאן, וּמִכָּאן. וְשׁוֹמְרִים עַל מְדִינָתֵנוּ הַשְּׁלֵמָה, הַמְּאֻחֶדֶת, הַמְּלֻכֶּדֶת, הַמְּגֻבֶּשֶׁת, הָעוֹמֶדֶת אֵיתָנָה כְּאַחַת."

"אַךְ גַּם כָּאן כִּבְכֹל שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת קִיּוּמֵנוּ, אָנוּ מוֹשִׁיטִים עֲדַיִן יָד לַשָּׁלוֹם. אֶת אוֹתָהּ הַיָּד הַחֲזָקָה וְהַשְּׁרִירִית שֶׁהוֹשַׁטְנוּ בְּכֹל שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ."

"אֶת אוֹתָהּ הַיָּד הַשְּׁרִירִית וְהָעֲצוּמָה שֶׁשָּׁלַחְנוּ בֶּעָבָר. כֵּן, אֶת אוֹתָהּ הַיָּד הַגַּבְרִית וְהַחֲזָקָה. הַיָּד הֶעָזָה, רַבַּת הָעָצְמָה שֶׁשְּׁרִירֶיהָ מְפַמְפְּמִים, וּוְרִידֶיהָ בּוֹלְטִים, וְהִיא חֲזָקָה וּמוּשֶׁטֶת. מוּשֶׁטֶת לְכֹל הֶחָפֵץ בָּהּ. בְּיָדֵנוּ הַחֲזָקָה הָעֲצוּמָה הַמְּסֻקֶּסֶת. כֵּן, בְּאוֹתָהּ הַיָּד, זֹאת הַיָּד.."

קול חלש וילדותי נשמע מעבר הקהל. ראש הממשלה מרים את ראשו מהכתוב וסוקר את הקהל בכעס.

"מִי אָמַר פִיסְטִינְג?"

"מִי - אָמַר - פִיסְטִינְג?"